ניוזלטר מאת יסכה הרני   

 סיפורו של גיבור הנלחם בשמם של ישוע והעם הארמני נגד אלהי החושך והאור...( הפרסים הזורואסטרים)
 

ובנוסף - עזר הדרכה לפסיפס הרצפה בקפלה הארמנית בכנסיית הקבר.

ורדן הקדוש המרטיר! השנה הייתה שנת 451, וצבא ארמני המונהג ע"י ורדן ממיקוניאן נלחם באומץ באזור שבין אגם ואן לאגם אורמיה, כיום בתורכיה ואיראן, בחבל ארץ אשר נקרא ואשפוראקאן. הקרב  נקרא על שם המקום בו התחולל - Avarayr . ורדן עצמו היה נכדו  של פטריארך סהק המפורסם, ובנו של רמטכ"ל הצבא הארמני. ורדן בחר קריירה צבאית, אבל דווקא אדיקותו הובילה אותו לשדה הקרב ולמותו.

כתב יד מאויר: קרב Avarayr

  כל ארמני למד ומכיר את הקרב ואת סיבת המלחמה אשר בה הובס הצבא הארמני ונהרג מפקדו הנערץ.  למרות תבוסתו ומותו של ורדן, נחשב קרב Avarayr לשלב מכריע בנצחון הנצרות הארמנית, משום ששנים ספורות אח"כ, ב-484, נחתם הסכם בו אישרו הפרסים את הדת הנוצרית כדתו ופולחנו של העם הארמני. אין זה דבר של מה בכך: הנצרות שהפכה דת מותרת, רשמית ואף מועדפת באימפריה הרומית, נראתה כמאיימת ומסוכנת בעיני האימפריה הפרסית. נסיונם של הפרסים לאלץ את הארמנים לקבל את הזורואסטריות, היה כחלק  מהאסטרטגיה שלהם - להשיג ולחשק את נאמנותם של הארמנים לאימפריה הפרסית. כמו במקרים רבים, המחזיקים בדת זרה באימפריה, מהווים פוטנציאל להתלקחות מרידה כנגד השליט או לדרישה לבדלנות. רצוי ש'עם חסות', החי בסמיכות ואף בתוך האימפריה, יהיה בן אותה הדת של השליט. כך היה המקרה של השבטים הברברים הגרמנים שהתנצרו בגבולה הצפוני של האימפריה הרומית (ולימים נטמעו באירופה הנוצרית), וכך גם המקרה של השבטים הערביים על קו הלימס ('לימס ערביקה' ו''לימס פלשתינה') שהתנצרו. כדאי לצורך השוואה להתוודע לקיומן של הממלכות הערביות הנוצריות של חירה וע'אסן, ולקרוא בהשוואה את  סיפורי ההתנצרות של השבטים הבדואים במדבר יהודה  מידי נזירים ביזנטיים - כפי שרשם קירילוס מסקיתופוליס.

ורדן היה בפרס הסאסאנית בתקופה שלפני הקרב, ושם נאלץ לקבל את הדת הפרסית – הזורואסטרית. בחוזרו לארצו התכחש לה ויצא לקרב אדאולוגי ודתי. הקרב ב - Avarayr ומותו של ורדן נלמדים כמלחמת קודש: מלחמה על האמונה, ומלחמה על קיומה של ארמניה הנוצרית. ורטן נהרג אך לא ישוע, הארמנים הוכו שוק על ירך – אך לא האמונה! לא פלא שורדן זוכה לייצוג מרשים בכנסייה הארמנית, על שמו כנסיות ברחבי העולם כגון הקתדרלה הארמנית של ניו יורק. כך הוא מופיע גם בכנסיית הקבר, בקפלה הנקראת על שמו ובתמונות בקפלה המוקדשת לגרגוריוס המאיר (בדרך לקפלת מציאת הצלב): חגור חרב, עוטה שריון ומחזיק את כתבי הקודש בידיו. בתמונה מקבל ורדן את כתבי הקודש מסבו -הפטריארך הגדול סהק (יצחק) . 

בקפלת ורדן המצויה במעבה האדמה של כנסיית הקבר, תבליט שיש  מוקדש ללוחם, ועל כן נראה במלוא הדר קסדתו ואוחז בחרב!

שיפוץ בקפלת גרגוריוס המאיר

בכנסיית הקבר נערכים שיפוצים מסיביים בזמן האחרון. כך גם החלו הארמנים במבצע חיזוק, ניקוי והחלפת רצפה וסורגים בקפלת גרגוריוס המאיר.  דר' נירית שליו כליפא פרסמה לפני שנים מאמרים על התכנית האמנותית של הקפלה, הנסיבות לחידושה ופירוט נושאי התמונות וכתובות במקום. להלן הקישור למאמר אחד מפרי עטה של חוקרת חשובה זו: 

לטובת המדריכים הכנתי תרשים של פסיפס הרצפה הגדול אשר במרכז הקפלה. הפסיפס הוכן ע"י האמנית הישראלית חוה יפה בשנות השבעים, לבקשת הפטריארכיה, ותחת הובלתו של הבישוף גורך. בישוף גורך היה איש אשכולות ומעריץ גדול של ההיסטוריה הארמנית וירושלים, וזכיתי ללמוד ממנו ולבקר בהדרכתו את חלקיה הארמניים של כנסיית הקבר.  בפסיפס הרצפה של קפלת גרגוריוס המאיר מצוייים 9 מדליונים.

בשורה המרכזית נמצאות הכנסיות החשובות ביותר לארמנים בארמניה, הכנסיות אשר לפי המסורת ציווה ישוע לבנותן: אצ'מיאזין Etchmiadzin
(–המרכז הרוחני והממסדי העליון של הכנסייה הארמנית) וכנסיות הריפסימה  Hripsime ו -  גאיאנה Gaiane משני הצדדים.

השורה העליונה מציגה את כנסיית סוורנוטצ,  Svarnots  - שהייתה בבירה הארמנית ועל פי השרידים במקום הייתה כנסייה מרהיבה בגודלה וביופיה. הארכיטקטורה העגולה שלה מאפיינת אותה (ובסגנון זה גם הכנסייה   שבתחתית הפסיפס, המוצגת מאחורי תיבת  נח).  משני צידיה של סוורנוטז מצויים המנזרים על שם שליחי ישוע שהגיעו לארמניה לבשר את בשורת הנצרות: מנזר ברתולומאו ומנזר תדי.

במרכז השורה התחתונה מצוי סמלה המיתולוגי והגאוגרפי של ארמניה: נוף שתי הפסגות של האררט (פסגות של הר געש, בגובהים של  5000 ו - 4000  מטרים לערך!). במדליונים מצדי האררט מתוארים המנזרים החשובים של קרפט Karapat  (הרוס, בשטח תורכיה) ושוואקאת  Showakat .

בבסיס הפסיפס , מתחת למדליונים מתוארת כנסייה צאחוריתיבת נוח ומעליה קשת ככתוב במקרא: "וַתָּנַח הַתֵּבָה בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי, בְּשִׁבְעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ עַל הָרֵי אֲרָרָט" (בראשית ח' ד'). "וְנִרְאֲתָה הַקֶּשֶׁת בֶּעָנָן. וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי אֲשֶׁר בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם..." (בראשית ט' יד'-טו'). המתבונן בתשומת לב יוכל לראות את נוח פורש את ידו אל האופק ולצידו ... את אשתו!  

כדאי להסתכל בעטור שסביב מרכז הפסיפס ותמצאו את זוגות החיות אשר קופצות מהתיבה... זוג טווסים, זוג שועלים,  זוג ארנבות, זוג ברווזים ואפילו זוג דגים (מה – גם הם היו בתיבה??)...   ככתוב  "וַיָּבֹאוּ אֶל נֹחַ אֶל הַתֵּבָה שְׁנַיִם שׁנַיִם מִכָּל הַבָּשָׂר".

אישית קשה לי לדמיין את החיות המסכנות אשר יצאו מהתיבה ככתוב "וַיְהִי מִקֵּץ אַרְבָּעִים יוֹם; וַיִּפְתַּח נֹחַ אֶת חַלּוֹן הַתֵּבָה אֲשֶׁר עָשָׂה" ומבלי שהספיקו לחגוג את שחרורן, מצאו את עצמן נשחטות על המזבח ככתוב:  "וַיִּקַּח מִכֹּל הַבְּהֵמָה הַטְּהֹרָה, וּמִכֹּל הָעוֹף הַטָּהוֹר, וַיַּעַל עֹלֹת בַּמִּזְבֵּחַ" (בראשית ז' טו' , ובראשית ח' ו'). הייתי מעדיפה סוף צמחוני לפרשה...

על פי תורת ההטרמה (הפרפיגורציה) הנוצרית, פרשת המבול הוא אופטימית תרתי משמע, משום שהיא ההטרמה לטבילת המאמינים: כפי שיצאו חיים כל שוכני התיבה,  כך זוכים בהצלה מחטאיהם המאמינים אשר נטבלים וינצלו שוב מעונש ב'מבול יום הדין'!  כך לומדים מהכתוב בברית החדשה: "... בִּימֵי נֹחַ. בְּאוֹתָם יָמִים נִבְנְתָה הַתֵּבָה אֲשֶׁר מְעַטִּים בְּתוֹכָהּ - שְׁמוֹנֶה נְפָשׁוֹת - נוֹשְׁעוּ בַּמַּיִם;   וְזֶה מְסַמֵּל אֶת הַטְּבִילָה הַמּוֹשִׁיעָה כָּעֵת גַּם אֶתְכֶם..." (אגרת פטרוס הראשונה ג' 20 – 21).

למרות מצהלות סיפור ההצלה והגעת התיבה והאנושות לחוף מבטחים, ישנה בבסיס הפסיפס כתובת המזכירה מבול אחר, נוראי, מבול של זדון ואימה נגד יושבי ארץ אררט בזמן במלחמת העולם הראשונה.  למבול זה לא זרחה קשת בשמיים: באסון העם הארמני הושמד 1/3 מהעם, אשר לולא תפוצותיו מחוץ לשלטון תורכיה – היה כנראה נכחד כליל!   וכך אומרת הכתובת:

הפסיפס נעשה בימי הקתוליקוס וסגן VASGEN הראשון של כל הארמנים ובימי הפטריארך של ירושלים ירישה דרדריאן DERDERIAN  והונח על רצפת הכנסיה בשנת 1975  לזכר (שואת) כל אלפי הארמנים שנרצחו בזמן מלחמת העולם הראשונה.

זה הזמן לחפש את היפה ומאיר – וזאת בזכות יוזמות נפלאות כמו "פסטיבל הארמנים בירושלים". תכנית נפלאה, במקום מיוחד ובמחיר שהוא לא מחיר... כל הכבוד למארגנים (לא יודעת מי הם אבל ראויים לכל פרגון!) ראו להלן:

נאחל לידידנו הארמנים: Shad Darinerou

ארכיון הותיקן ייפתח בקרוב,  וכולנו מחכים למחקריהם של המומחים לתחום. גם אני מחכה ללמוד מה יאמרו על שתיקתו המתעלמת או המתוכננת של פיוס ה 12 לנוכח השואה, ובעיקר אני מחכה לשמוע את תגובת אנשי הכנסייה ביום שיונחו העובדות ויוסקו המסקנות ויאמרו מילים ברורות. השאלה  היכן היה קולו של ישוע, והאם אפשר שיקום מאן דהוא מתוך הכנסייה ויגיד איך ישוע היה מתנהג לו היה שם, על הכס של פטרוס כאשר בני עמו זוכים ל'פתרון סופי'. בחלומות שלי אני מדמיינת אפיפיור ששם לאות הזדהות טלאי צהוב. אבל אם זה לא קרה למלך דנמרק (על זה גדלנו עד שנפצו לו את החלום) אז בודאי ובודאי שזה לא קרה לאיש שישב בותיקן. 

בודאו המצורף ראיון קצר אתי בערוץ כאן 11 בנושא.

מוזמנים לעיין בכתבה של עופר אדרת המראיין את
הסמכות העליונה בתחום - פרופ' באוור. 

השתלמות מורי דרך לדרום מזרח תורכיה

בהדרכת שלום יענקלביץ ובליווי יסכה הרני .

בתאריכים  10 - 18 באוקטובר,  2019

אוציא קבוצה ( מיועד למורי דרך +מתעניינים "כבדים") לתשעה ימים לדרום מזרח תורכיה, היא ארמניה ההיסטורית!   הסיור יתחיל בבירה הרומית של אסיה - אנטיוכיה, ויסתיים למרגלות האררט מצדו התורכי. בדרכנו מערבה נחצה את נהר הפרת, נעלה להר נמרוד, נפגוש נוצרים סיריאנים דוברי ארמית, נשוט על אגם ואן ונבקר שרידי כנסיות של תקופת הפאר הארמני (כגון על האי אחטמר, ובשרידיה של אני -הבירה הארמנית מהמאה ה -10). לקבלת פרטים ראשוניים ולרישום לחץ כאן ...

קורס חדש יפתח ברביעי הקרוב במכון אבשלום:

בקרוב, סמינר מיוחד לרומא, פרטים בלינק.