לקראת שבת האור ניוזלטר מאת יסכה הרני
|
|
|
קרדיט לידיד וצלם, דנצו ארנון. |
|
|
אור קדוש או אש קדושה? כך או כך, אור ותחייה הולכים ביחד!
מספר עובדות לגבי שבת האור מורי דרך מנוסים יודעים שאין לתכנן טיול ברובע הנוצרי בשבת האור... מזה כאלף שנים שבתאריך זה נדחסים אלפי מאמינים לתוך העיר העתיקה, זורמים בסמטאות הרובע הנוצרי – מנסים בכל דרך לחדור פנימה לכנסייה – הכי קרוב שרק אפשר... עם גדילת האוכלוסיה העולמית, התנועה האווירית והאפשרויות הכלכליות, הפכה הסטטיסטיקה למבהילה ממש. להגנה מפני אסון כגון רמיסת מאן דהוא הנהיגו בשנים האחרונות חסימות לרובע הנוצרי משער יפו ומהשער החדש וחסימות בתוך הרובע כל כמה עשרות מטרים. כוחות אדירים של משטרה, גדרות, צמידים מיוחדים, כרטיסים, ותגי זיהוי לברי המזל ומה עוד לא המציאו... עדיין רבים המסתננים אשר כמו מים בסדקים נדחקים ומתפלחים במאבקם להגיע אל היהלום שבכתר: כנסיית הקבר בשבת האור. לפניכם אחד הסרטים המעולים ביותר של טקס שבת האור, מידיהם המוכשרות של הצלם אורי אורחוף ובתו – שני אורחוף.
yiscaharani.com/holy-fire |
|
|
טקס אור או טקס אש?
הנה נקודה מעניינת, אשר לא נחקרה דיה: השימוש במושג. ברוב התאורים של הטקס משתמשים בצורה "אור" = LUMEN בלטינית, PHOS ביוונית. נדמה שבביטוי "אש" יש לעיתים האדרה של הנס ולעיתים הבעת זלזול! כך נדמה לי הוא המקרה כאשר מתארים את הטקס בהתנשאות בריטית, ואז המילה "אש" מזהה את הטקס עם פולחנים פרימיטיביים. אנשי המערב, בעיקר אחרי התקופת ההשכלה, ראו בטקס הונאה בשם הדת לצד היסטריית המונים. לפיכך העדיפו להשתמש במושג "טקס האש" כרדוקציה. דווקא משום כך אני משתדלת להמנע ממנה ולהשתמש בצורה המקובלת ביוונית – אור! מתי התחיל הטקס?
אם נשכיל למצוא את העדויות ההיסטוריות המוקדמות ביותר אז כנראה במאה ה – 9!...
למעשה על טקס זה נכתב כל כך הרבה, עד שעייפתי מלספור... הספר הנמכר ביותר בנושא, יצא בשנת 2011 ע"י יווני בשם חריס סקרלקידיס ונקרא:
Holy Fire – The Miracle of Holy Saturday at the Tomb of Christ. הספר אסתטי, ועם שלל מקורות על נס האור בשפות המקור – יוונית, לטינית, ערבית ולצידן התרגומים. אך אליה וקוץ בה... כבר בהציגו את המקור הראשון לקיומו של הטקס, טועה החוקר ומטעה את קוראיו. בעמ' 49 הוא מתאר את 'מסעו לירושלים' של גרגוריוס המאיר הארמני (המפורסם בכך שהביא את הנצרות למלך הארמני וכתוצאה - לארמניה כולה) אי שם במאה הרביעית, כעדות ההיסטורית הראשונה לקיומו של נס הידלקות אור בקברו של ישוע בפסחא. דא עקא שהוא מצטט מקור מהמאה ה -13 על מי שחי 800 שנים מוקדם יותר... הארמנים גאים ואוהבים לספר על 'מסע' זה של גרגוריוס מארמניה הרחוקה ושהותו בירושלים למשך כמה שנים– אך למרבה הצער אין למידע הזה שום סימוכין בספרות הארמנית של התקופה. סביר שאגדה זו נרקמה אי שם בימי הביניים המאוחרים על מנת ליצר קשר חזק יותר בין ירושלים הצלבנית ומייסדה ההיסטורי של הנצרות הארמנית. על פי ארמנולוגים בעלי שם אין יסוד לסיפור והוא נוגד את הידוע על הביוגרפיה של גרגוריוס. את כל זאת אני מפרטת כדי לאמר את הדבר הבא: העדויות המוקדמות ביותר לטקס מגיעות אלינו מהמאה ה – 9, והולכות ומתגברות עם חלוף הדורות. המסקנה המקובלת היא שהטקס המוגדר כנס נולד תחת העולם הערבי של שושלת עבאס והמשיך וקנה לו שם תחת השושלות הבאות אשר המשיכו ואף הוסיפו ביחס נוקשה לנצרות. |
|
|
כל מה שרצית לדעת על הטקס ולא העזת לשאול... כיצד יודעים מה קורה בכל רגע ורגע במהלך הטקס, מי יכול להיות נוכח וכיצד ממשטרים את האירוע? ב 1929 כתב ג'ורג' ליונל ארצ'ר קאסט דו"ח עבור ממשלת פלשתינה הבריטית, הידוע בשם "דו"ח קאסט". מלבד תאור מקיף של כנסיית הקבר (בין יתר המקומות הקדושים לנצרות המשותפים בין העדות השונות) , הוא הקדיש נספח שלם אך ורק ל"טקס האש הקדושה" (Apendix C). על פי נספח זה של הדו"ח מתפקדת המשטרה, מתפקדת הכנסייה, מתפקד הטקס... דבר אחד חסר באופן ברור בתאור הטקס: מה קורה בתוך אדיקולת הקבר מרגע שנסגרה הדלת ובפנים מצויים הפטריארך היווני, הכומר הארמני והחושך. (על כך בהמשך) מדוע התחילו להגדיר את הטקס כ – נס? התשובה הקצרה: פולמוס והוכחת נצחון האמת הנוצרית! התשובה הארוכה... הנצרות תחת שלטון האסלאם נאלצה להתגונן ולהשיב תשובות כנגד האשמות תאולוגיות שונות. בראש ובראשונה התנגד האסלאם לאלוהיותו של ישוע ומכאן גם לתחייתו מן המתים. מאחר והנצרות ביססה את מהותה על האלוהיות והתחייה, הפך יום הפסחא (יום התחייה) לחשוב ולמרכזי שבחגים. מבחינה פולחנית, לאחר כיבוי האורות בכנסיות ביום שישי של מות ישוע, הפכה הדלקת אור חדש ביום ראשון, לסמל של תחיית ישוע ויחד עימה התחדשותם של המאמינים. יפה לראות את ההבדל בין מנהג הקתולים (צעדת נר הפסחא) למנהג האורתודוכסים (הוצאת האור מעבר לאיקונוסטזיס), אך בבסיס זה אותו הדבר: אור חדש מפציע את השחר של יום ראשון של פסחא! במאה ה- 9 בנסיבות מסוימות, החלה טוענת כנסיית ירושלים: האור החדש שלנו איננו מעשה ידי אדם אלא מעשה ידי אלוהים, ובכך ענתה כנגד טענת המוסלמים: "לולא דתנו היא האמת, לא היה בוקע האור לבדו בקבר ישוע!". האופן המסתורי בו פרץ לפתע אור בקברו של ישוע, הדהים את הקהל ואף את המוסלמים (כך עולה מהתאורים של המוסלמים, המתקוממים וכותבים שמדובר בכישוף או הונאה). עבור הנוצרים זה היה, ועודנו, ביטוי לנצחונו של האל הנוצרי, נצחונה של אמת הנצרות. |
|
|
תמונות באדיבות אורי אורחוף |
|
|
מתי יוצא האור הקדוש? האור הקודש יוצא תמיד ביום שבת שלפני יום ראשון של התחייה בשעה 2 בצהריים בדיוק, ולפעמים באחור קל של דקות בודדות. האם באמת מטיסים את האור הקדוש לבירות שונות בעולם ואיך?
לחלוטין כן. מיד לאחר יציאת האור מהקבר, מדליקים אנשי המשלחות מהמדינות השונות את נרותיהם ועששיותיהם ובמהירות האפשרית עולים לשער יפו, משם במוניות לנתב"ג, ושם מחכים המטוסים לצאת ישירות למוסקבה, אתונה, סופיה וכיו"ב... באותו הלילה ידליקו את נרות הפסחא מאש זו אשר הגיעה מירושלים. והנה שאלה נוספת שחוזרת על עצמה: מה, האם מותר להעלות אש למטוס? כן, שכחתם את התקופה שעמדו המעשנים בחלק האחורי של המטוס והדליקו סיגריות?... מותר גם עששית, כל עוד יש פיקוח. |
|
|
מי נמצא בתוך הקבר בזמן הידלקות האור? במהלך הבוקר של השבת, ולאחר בדיקה שהקבר ריק, נסגרת הדלת ונחתמת בשעוה (!). בהמשך הצהריים תיפתח הדלת כדי לאפשר כניסתם של שניים בלבד: הפטריארך היווני ובישוף ארמני ( או כוהן זוטר). הם יסתגרו בפנים וכאשר יהיה אור בידיהם – יוציאו אותו דרך החלונות של האדיקולה ואח"כ יצאו מהדלת של קפלת המלאך. בשנים האחרונות ומאז הסכסוך בין הארמני ליווני על זכויות במהלך הטקס – נכנס גם מפקד מחוז ירושלים. |
|
|
כיצד באמת נדלק האור? זו השאלה שנשאלתי אלף פעמים, ואני כל פעם מתרגזת... לא משום שאני מאמינה שהאור הוא ניסי, אלא משום שהשואלים מפספסים את הדבר העיקרי: מה קורה פה מבחינה תרבותית, פסיכולוגית, סוציולוגית, תאולוגית...? אם נאמר שהפטריארך מדליק באמצעות גפרורי חברת נור, או מצית קליפר או להביור... אז זה מה שירגיע את השואלים ואת צמאונכם למידע? המוסלמים לפני אלף שנים החלו לחקור בשאלה זו ושפכו הרבה דיו בנסיונם להבין איך זה קורה. בניגוד לימינו לא היו אז גפרורים, מציתים ולהביורים, וצריך היה פטנט ממש מתוחכם כדי להאיר בקבר הריק. כרוניקה ערבית מתארת חוט משומן היורד מכיפת הכנסייה לתוך הקבר, ונזיר שנמצא בגג כיפת הכנסייה מדליק אש אשר גולשת לקבר עם השמן בכוח הכבידה. חוקר גרמני במאה ה– 20 טען שהדליקו באמצעות "אש יוונית", כלומר תחבולת המלחמה המפורסמת של היוונים של התלקחות אש כתוצאה ממגע בין חומרים שונים. שיהיה. חוקר תרבות או היסטוריון אינו מעוניין בשאלה "איך באמת נדלק...", אלא בדינמיקה התרבותית, ובהשתמרותו של טקס בזכות דרישת הקהל. שאלה מרתקת נוספת להיסטוריון: כיצד שורדת אמונה גם אחרי מתקפותיה של תקופת ההשכלה, ונוכח סקפטיות מובנת של המאות 20 -21. |
|
|
מה אומרים בפטריארכיות על אמינות הנס? מזה שנים רבות שבפטריארכיה היוונית יש שני קולות: 1. עמימות מכוונת על מנת שלא לפגוע בהמונים המשוועים לנס
2. האמירה שכאשר "אין הדור ראוי" – אלהים לא מזכה אותנו באור. במצב זה נאלץ האדם ליצור את האור בעצמו. בפטריארכיה הארמנית נאמר בשנים האחרונות ביתר חופשיות שאין מדובר בנס. אמירה נועזת זו הוצגה בעיקר בשל הסכסוך אשר פרץ בשנות ה 2000 על זכויות נציגי העדות בקבר עצמו ברגע הטקס. הגדיל לעשות הכומר הארמני הראשי של כנסיית הקבר, שהכריז מול מצלמות טלויזיה לאחרונה, שבכל שלוש שנותיו כמוציא האור בשבת האור – האור הודלק באופן מכני. הכרזה זו גרמה לתהודה ומהומה ברחבי העולם: תכניות רדיו וטלויזיה דנו בנושא ברוסיה, ביון, בארמניה ובעצם בכל מקום בו גרה אוכלוסיה המאמינה באור הקדוש. |
|
|
מה קרה בשנות ה 2000 אשר גרם לסכסוך בין היוונים לארמנים ולהתערבות המדינה ובעיקר המשטרה? בשנת 2000 היה הפטריארך היווני דיודורוס I איש זקן, חולה ונזקק למסיכת חמצן. בטקס שבת האור בשנת 2000 הוא הובא לכנסייה על כסא-אלונקה, מחובר לבלון חמצן ובקושי רב הוכנס לתוך אדיקולת הקבר. כנראה שבפנים קפלת המלאך, ביקש דיודורוס מהכוהן הארמני להכנס לקפלת הקבר משום שלא היה מסוגל לכך בעצמו. (פרטים אלה חסויים אך מצויים בעדויות שנתנו למשטרה.) בדצמבר 2000 מת דיודורוס ועלה יורשו ארנאוס. בשנה הבאה, בעת שנכנסו לאדיקולה, אמר הכוהן הארמני לפטריארך היווני החדש, שזכותו של הארמני היא להכנס לקפלת הקבר כאילו זה המנהג מימים ימימה. התנגדותו של ארנאוס, אשר התבססה על אינטואציה יותר מאשר על מידע ברור מה צריך לקרות בפנים, הולידה כעסים, אלימות מסוימת, התערבות המשטרה ולבסוף פניה למדינה לפסוק בעניין. הפטריארכיה הארמנית גייסה את המשפטן דר' שמואל ברקוביץ' אשר כתב חוות דעת לטובת זכויותיהם של הארמנים בטקס, והפטריארכיה היוונית גייסה אותי (יסכה הרני) בשותפות עם המנחה שלי לדוקטוראט בנושא זה - פרופ' זאב רובין מאוניברסיטת תל אביב. אני משאירה לכם לנחש לפי איזו חוות דעת פעלה ופועלת המשטרה עד עצם היום הזה!! |
|
|
תוספת קטנה על השבוע הקדוש |
|
|
סוף טוב: הקודש והחול נפגשים לשבוע!
על מנהג הכנסייה האורתודוכסית בשבוע הפסחא. |
|
|
מאחר ובעולם האורתודוכסי עיסקנן... (שהרי בעוד יומיים חג הפסחא לפי הלוח היוליאני) אז כדאי לדעת שהחל מיום ראשון למשך שבוע אחד, תהיה הפרוכת של כל איקונוסטאזיס בכל כנסייה ברחבי תבל – פתוחה! ואפשר יהיה לראות את קודש הקודשים. אולי זה לא גורם לכל אחד מכם לפרוץ בגיל ולרוץ כאחוזי אמוק לכנסייה, אבל עבור מאות מליוני האורתודוכסים זה דבר שונה, מרגש ומעודד. הפרוכת והדלתות הסגורות של האיקונוסטזיס, המפרידות דרך קבע בין קודש וחול, בין מאמין פשוט וכהן, נפתחות מיד אחרי מיסת התחייה ונשארות כך למשך כל אותו השבוע כמתנה. כך גם לומדים המאמינים שלא לחינם מסר ישוע את נפשו: שבוע הפסחא/התחייה הוא המודל למה שמחכה להם באחרית הימים. החול יזכה להתאחד עם הקודש. המאמין יזכה לראות את כסא הכבוד, ולא רק לזמן מוגבל. |
|
|
ולחידת החודש:
אחרי שהתאכזבתי כי לא מצאתם היכן פסיפס החלזון, החלטתי לעזור ולשלוח עכברוש!
מי יודע היכן נמצאים החלזון והעכברוש ולמה??? עשרת העונים נכונה מוזמנים לסיור איתי במקום! |
|
|
מאחלת לכולכם סיום מוצלח במיוחד של חג הפסח. חביב עלי במיוחד השביעי של פסח. בתום יום חג של אוכל ושירה, כאחוזי תזזית, נאספים כלי פסח מכל הסוגים (פלטות חשמל, קערות, סירים, מטבח שלם...) בחזרה לארונות ולמחסנים, שם ינוחו וימתינו שנה שלמה, עד השנה הבאה. הכלים הישנים יחזרו לתפקוד יומיומי. אז מה השתנה? כמאמר השיר: אני השתניתי השנה! הנה ככל התרבויות גם אנו סוגרים ופותחים, מאפסנים ומאווררים, מבקשים לאתחל ולאחל התחדשות.
מאחלת לכם סגירה ופתיחה, איפסון ואוורור, התחלה והתחדשות. יסכה. |
|
|
___________________להרשמה לניוזלטר____________________ |
|
|
|
|
