זה מרשים וחשוב לזכור: שנים של שיח, שיתוף פעולה ויחסי כבוד ואמון – מהם נובעת תקווה ועשייה. הפטריארך עמד במילתו, ובאופן מלא.
זה לא מובן מאליו. במהלך הפגישה, הראתי את הטקסט ממנו לקוח המשפט האומלל. זהו ספר התפילה והמזמורים ממנו יקראו ביום שישי הקרוב. המזכיר הכללי שאל: "האם אתם מצפים גם שנשנה את ספר התפילה"?! במהירות רבה מדי עניתי: "בודאי שלא"! למה עניתי כך? – משום שידעתי כמה 'מסורת אבות' והלכות תפילה הן שמרניות - הן אצלנו, הן אצל הנוצרים האורתודוכסים. בדיעבד לא הייתי צריכה להשיב כך. עוד יגיע היום להתדיין בענייני טקסטים ליטורגיים קנוניים, כפי שעשו הנוצרים הקתולים. יש להודות: לא הכל מושלם - גם אצלנו. אולי הגיע זמן לשבת על המדוכה, (ואולי לעשות 'ברטר'...) ולהוריד את משפטי השנאה והנקמה המצויים בליטורגיה הקנונית היהודית מול אלה שבליטורגיה האורתודכסית.
למשל: האם נחוצים לי שישה פעלים של אלימות ונקמה כל יום בתפילת עמידה? "מְהֵרָה תְעַקֵּר וּתְשַׁבֵּר וּתְמַגֵּר וּתְכַלֵּם וְתַשְׁפִּילֵם וְתַכְנִיעֵם בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', שׁוֹבֵר אוֹיְבִים וּמַכְנִיעַ זֵדִים".
והאם הכרח הוא לקרוא עד הסוף את מזמור קלז:"בַּת בָּבֶל הַשְּׁדוּדָה, אַשְׁרֵי שֶׁיְשַׁלֶּם לָךְ אֶת גְּמוּלֵךְ שֶׁגָּמַלְתְּ לָנוּ. אַשְׁרֵי שֶׁיֹּאחֵז וְנִפֵּץ אֶת עֹלָלַיִךְ אֶל הַסָּלַע."
וזו איננה אפילו התחלה של הרשימה הבעייתית של טקסטים, אלא רק שתי דוגמאות המהדהדות מנטליות של "זכור אשר עשה לך עמלק". בבקשה חסכו ממני את שרשרת ההסברים, התירוצים, הנימוקים לכל אחד מהיגדי האלימות הללו. קראתי את כולם. הגיע הזמן לאמר "טול קורה מבין עינך!" (- אגב המשפט הזה מופיע לראשונה במקורות – בדרשת ההר של ישוע...) ולבדוק בשתי הדתות מה ניתן לתקן!
הנה חלקים מהליטורגיה הביזנטית של יום 'שישי הגדול' (טקסט חלקי)
(טרופאריון שביעי) כך אומר האדון ליהודים: עמי מה עשיתי לך ומה הלאתיך? פקחתי את עיני עווריך, טיהרתי מצורעיך, הקמתי מרותקים אלי ערש. עמי, במה הצקתיך, ובמה גמלתני? תחת המן – מררה, תחת המים חומץ, תחת אהבתי סמרתני אל הצלב. לא אשמור עליך עוד. אקרא אלי את הגויים והם יפארוני עם האב ורוח הקודש, ואני אעניק להם את חיי – הנצח.
(טרופאריון תשיעי) מחוקקי ישראל, יהודים ופרושים, מקהלת השליחים קוראת אליכם בקול: ראו את המקדש שאתם הרסתם. ראו את הטלה שאתם צלבתם ולקבר הסגרתם, אולם בעצמתו שלו שב לתחייה. אל תטעו יהודים, הוא – הוא אשר הצילכם מהים, אשר כלכלכם במדבר. הוא החיים, האור ושלום היקום. מעתה ואילך קורא אני את הגויים והם יפארו אותי ואת האב ורוח הקודש.
והנה הטקסט הלטיני (גם הוא חלקי), ובו טענות דומות כנגד היהודים
בשירת תוכחה הנקראת Improperia
Popule meus, quid feci tibi? Aut in quo contristavi te? Responde mihi.
עמי, מה עשיתי לך? באיזו דרך פגעתי בך? ענה לי!
Quia eduxi te de terra Ægypti: parasti Crucem Salvatori tuo.
הוצאתיך מארץ מצרים ואתה הובלת את הגואל אל הצלב!
Ego propter te flagellavi Ægyptum cum primogenitis suis: et tu me flagellatum tradidisti.
למענך הכתי במצרים ובבכוריהם, אך אתה מסרת אותי להכאה.
Ego eduxi te de Ægypto, demerso Pharaone in mare rubrum: et tu me tradidisti principibus sacerdotum.
אני הוצאתיך ממצרים, הטבעתי את פרעה בים סוף, אך אתה מסרתני בידי הכהנים הגדולים.
Popule meus, quid feci tibi? Aut in quo contristavi te? Responde mihi.
המקהלה: עמי, מה עשיתי לך? באיזו דרך פגעתי בך? ענה לי!
טענת חוקרים היא שבסעודת הפסח אנו שרים את השיר "דַּי - דַּיֵּינוּ" - כתגובה למזמורים הנוצריים הללו!
אז הנה הטענות שלנו... (גם כאן שמתי טקסט חלקי):
אִלּוּ קָרַע לָנוּ אֶת הַיָּם וְלֹא הֶעֱבִירָנוּ בְתוֹכוֹ בֶּחָרָבָה, דַּיֵּינוּ.
אִלּוּ הֶעֱבִירָנוּ בְתוֹכוֹ בֶּחָרָבָה וְלֹא שִׁקַּע צָרֵנוּ בְּתוֹכוֹ, דַּיֵּינוּ.
אִלּוּ שִׁקַּע צָרֵנוּ בְּתוֹכוֹ וְלֹא סִפֵּק צָרְכֵּנוּ בַּמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה, דַּיֵּינוּ.
אִלּוּ סִפֵּק צָרְכֵּנוּ בַּמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה ולֹא הֶאֱכִילָנוּ אֶת הַמָּן, דַּיֵּינוּ.
עַל אַחַת, כַּמָּה וְכַמָּה, טוֹבָה כְפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת לַמָּקוֹם עָלֵינוּ: שֶׁהוֹצִיאָנוּ מִמִּצְרַיִם, וְעָשָׂה בָהֶם שְׁפָטִים, וְעָשָׂה בֵאלֹהֵיהֶם, וְהָרַג אֶת בְּכוֹרֵיהֶם, וְנָתַן לָנוּ אֶת מָמוֹנָם, וְקָרַע לָנוּ אֶת הַיָּם, וְהֶעֱבִירָנוּ בְתוֹכוֹ בֶּחָרָבָה, וְשִׁקַּע צָרֵנוּ בְּתוֹכוֹ, וְסִפֵּק צָרְכֵּנוּ בַּמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה, וְהֶאֱכִילָנוּ אֶת הַמָּן, וְנָתַן לָנוּ אֶת הַשַׁבָּת, וְקֵרְבָנוּ לִפְנֵי הַר סִינַי, וְנָתַן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה, וְהִכְנִיסָנוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וּבָנָה לָנוּ אֶת בֵּית הַבְּחִירָה לְכַפֵּר עַל כָּל עֲוֹנוֹתֵינוּ.
תחשבו על כך: איזה הגיון יש בהיגדים של "די – דיינו"? שום הגיון! האם באמת דַּיֵּינוּ ביציאת מצריים מבלי שנגיע לארץ המובטחת? האם דַּיֵּינוּ שחצינו את הים והיינו מתים במדבר מרעב?... כמובן שלא, אלא שהמזמור רוצה להשיב תשובה למלעיזים עלינו: הנה אנו, אסירי תודה, ועל כל דבר ודבר לכשעצמו מודים, אומרים הלל, אומרים דַּיֵּינוּ ושומרים אמונים לקב"ה!
לראיון בנושא פסח ופסחא עם המומחים הגדולים ליהדות ונצרות!
