4. למה זה לא קרה עד כה בישראל?
אני חושב שזה לא קורה בישראל בגלל שתי סיבות מרכזיות: האחת, מודעות ושתיים, יישום.
אני חושב שקבלנים לא נחשפו לנושא מספיק והם אינם מודעים כמה כסף ניתן לחסוך בשימוש בחומרים מתהליכי הריסה ומחומרים אלטרנטיביים. המידע עדיין לא נגיש להם. יש כאן עניין קריטי של טיימינג, שאותו אנחנו מנסים לפצח בעזרת מערכת המידע ושקבלנים יכולים כבר היום להשתמש בפלטפורמה הטכנולוגית כי היא זמינה והוכחה כמוצלחת. בנוסף, אני חושב שעוד אין דרייב להשתמש בחומר ממוחזר. קבלני תשתיות מעדיפים חומר בתולי ולא ממוחזר וגם כי אין מספיק רגולציה ואכיפה מתאימים בניגוד לאירופה למשל, שם עובדים על הגדרת סטנדרטים לחומרי בנייה ממוחזרים.
5. מה ניתן לעשות מחר בבוקר?
היום רוב הארגונים שאנו עימם בקשר הם מפעלים ותעשיינים ופחות מענף הבנייה וההריסה ולכן אני שמח על ההזדמנות לספר על זה. מחר בבוקר אני יכול להציע לכל קבלן או מנהל פרויקט שמעוניין להתנסות, ליצור איתנו קשר. אנחנו נתעד ביחד את זרמי הפסולות העתידיים שלו או לחלופין - חומרים שהוא עשוי לרצות בעתיד. נרים ביחד את הכפפה ונצא לדרך. הפוטנציאל הוא ענק. אני חושב שנושא הלוגיסטיקה ומרחקי שינוע הוא קריטי, וחשוב מבעוד מועד לתכנן זאת בצורה מיטבית שתביא לחיסכון משמעותי לפרויקטי הבנייה וההריסה השונים.
6. תמיד ישאר הצד האנושי לצד הפיתוחים הטכנולוגים
אנו יכולים להקצות לענף הבנייה משאבים גם של כוח אדם, ככל שאנשים ירצו להשתמש בשירותים הללו מרחוק וגם כחלק מפעילות החברה שלנו. תעשיית הבנייה וההריסה היא למעשה כמעט היחידה שיכולה לעשות סימביוזה תעשייתית בתוך עצמה. אפשר לסגור את המעגל. שאר התעשיות יכולות ליצור סימביוזה בעיקר עם גורמים חיצוניים ותעשיות אחרות. מהבחינה הזאת, לתעשיית הבינוי וההריסה יש יתרון בולט. כדי שנצליח יחד צריך קודם כל לייצר סיפורי הצלחה מקומיים בדומה למקרה בבריטניה. אחר כך לייצר שיתוף פעולה כמו למשל, שהתאחדות הקבלנים תיקח בזה חלק ותניע את הקבלנים להיעזר בשירותי הפרויקט של הסימביוזה התעשייתית. על פי המידע שנאסף בעולם, 50% מההזדמנויות לפתרונות מגיעים בתעשיית הבינוי וההריסה מתוך אותה תעשייה עצמה, בעוד שבשאר הסקטורים מדובר עם 20% בלבד.
לסיכום, חדשנות בחומרי גלם מתחילה לתפיסתי עם תעוזה של אדם אחד שיש לו פרויקט בניה או הריסה בסדר גודל קטן כגדול, מרמת השיפוץ ועד רמת הקמת שכונה ואנו נוכל להראות מקרה בוחן וחיסכון כספי שיביא לעוד פרויקטים בארץ ובעולם. יכול להיות שנצטרך ללמוד יחד תוך כדי המהלך אבל כדאי לקפוץ למים ולעשות את זה.לכן, אני מייחל ששיתוף פעולה בין כלל הגורמים יביאו להצלחה, חיסכון בחומרי גלם וכריית חומרי גלם טבעיים, ושימוש נכון בחומרי גלם ממוחזרים.
מילה אישית ממני אליכם על הראיון:
אני מאוד מודה לנועם זלינגר על הראיון המעניין ועל ההכרות עם תהליכי הסימביוזה בישראל. חשוב להסביר, סימביוזה תעשייתית מתארת גישה בה נשאף להפוך כל פסולת למשאב שימושי ומועיל כך שבמקום שהפסולת תיאבד ותיזרק להטמנה, נחפש עבורה שימוש חדש, ובכך נוכל להקטין את ההשפעה הסביבתית ולהפיק את המירב מהמשאבים שכבר בידינו. למעשה, ישנם 4 צוותים שפועלים בארץ בתחום הסימביוזה התעשייתית וניתן לקרוא ולצור עימם קשר כאן. בנוסף, שמחתי להכיר מקרוב דוגמאות רלוונטיות לענף הבנייה וההריסה וכולי תקווה שאוכל לסייע בנושא ולשתף בסיפורי הצלחה בעתיד הקרוב.
ליצירת קשר: נועם זלינגר, noam@4s-salinger.co.il , חברת 4s. לאתר החברה לחצו כאן.
