"הַבְּשׂוֹרָה"

ניוזלטר מאת יסכה הרני 
   

ח' בחשוון תש"פ

 6/11/2019

הזמנה ליום עיון צבעוני ומעניין על שלל העיטורים והכתובות של כנסיית הקבר

ביום שישי הקרוב, בהשתלמות מורי דרך משרד התיירות.

ההשתלמות עברה לאודיטוריום הגדול ביד בן צבי ובזכות כך יש מקומות נוספים.

זאת תהיה הזדמנות להשקת הברושור החדש שלי של עיטורי הגולגותא בצד הלטיני!

ישעיהו הנביא...

איך הייתה נראת הפרשנות הנוצרית לו לא הייתה נכתבת מגילת ישעיהו?

ישעהו נג'...

 מה יכול להתחרות עם החשיבות של פרק זה לעולם הנצרות?

פסוקים ד' – ז'...

אם לא אלה, אז איזה פסוקים היו מעטרים את קשתות החלק הקתולי שמעל הגולגותא?

 

הנה הציטוטים שנבחרו לקבל את פני העולים לגבעת הגולגותא, בצידה הקתולי:

 

כַּשֶּׂה לַטֶּבַח יוּבָל (ישעיהו נג' ז', אמצע הפסוק)

 

אָכֵן חֳלָיֵנוּ הוּא נָשָׂא וּמַכְאֹבֵינוּ סְבָלָם
 וַאֲנַחְנוּ חֲשַׁבְנֻהוּ נָגוּעַ מֻכֵּה אֱלֹהִים וּמְעֻנֶּה.
(ישעיהו נג' ד')

 

השיפוץ של הגולגותא התרחש בשנות השלושים של המאה ה- 20, וזו עוד סיבה להבין מדוע נכתבו הציטוטים בשפה הלטינית: הרפורמות של שנות השישים בכנסייה אפשרו שימוש בשפות ורנקולריות לקריאת כתבי הקודש. ברלוצי, הארכיטקט המפורסם, שהיה המעצב של תקרת הגולגותא, עוד לא דמיין שימוש בשפה מקומית, נניח - עברית וערבית...(דמיינו לכם!...)  מלבד זאת, כנסיית הקבר מקבלת את בני כל השפות עלי אדמות, ובאופן אבסורדי יוצא שהלטינית היא השפה המקשרת והמאחדת. לסיכום: העברית היא המקור, אבל דווקא משום שהמילים הן בלטינית – אפשר לזהות כמה מהן, בעיקר עם התיירים שלכם דוברי שפות מערביות:

למשל:

כַּשֶּׂה לַטֶּבַח יוּבָל   ducetur Sicut ovis ad occisionem

אָכֵן חֳלָיֵנוּ הוּא נָשָׂא וּמַכְאֹבֵינוּ סְבָלָם
 וַאֲנַחְנוּ חֲשַׁבְנֻהוּ נָגוּעַ מֻכֵּה אֱלֹהִים וּמְעֻנֶּה.

מילה שקל לזכור: ducetur

השורש dux  בלטינית (להוביל), מצוי בתואר "דוכס", כלומר מי שמוביל (duke באנגלית), וכן אמת המיים – אקוודוקט, היא למעשה מובילת (דוקט) מים (אקווה).
ducetur היא צורה פסיבית, ולכן: "מּוּבָל" / "יוּבָל".

 

והמשפט החשוב הבא על קשת הכניסה לתקרת הגולגותא:

אָכֵן חֳלָיֵנוּ הוּא נָשָׂא וּמַכְאֹבֵינוּ סְבָלָם
 וַאֲנַחְנוּ חֲשַׁבְנֻהוּ נָגוּעַ מֻכֵּה אֱלֹהִים וּמְעֻנֶּה.

כאן יוכל התייר, דובר שפה לטינית כלשהי, לזהות בכתובת הפסיפס לפחות שתי מילים עצובות... dolores מהמילה dolor שפירושה כאב / סבל. המילה מוכרת הרי מהביטוי "ויה דולורוזה".

כמו כן, יוכל לזהות את המילה leprosum שמקורה ב λέπρα או lepra  שמקורן ביוונית ובלטינית - בעל נגע, או בצורה הקיצונית יותר: מצורע!!

להתראות ביום שישי - אפשר יהיה לרכוש את הברושור החדש של כתובות לטיניות ועיטורי הגולגותא

לעמוד ההשתלמות באתר שלי

אגב, כמה קטעי שירה יש עם פסוקים מישעיהו באורטוריה המדהימה "המשיח", של גאורג פרדריך הנדל?

מציעה להקשיב לשלושה קטעים : הרצ'יטטיב "נחמו נחמו עמי"   אשר עובר לאַרְיָה "כָּל-גֶּיא יִנָּשֵׂא, וְכָל-הַר וְגִבְעָה יִשְׁפָּלוּ" - לינק

ולכבוד תקופת האדבנט שתגיע בסוף החודש –  "כִּי-יֶלֶד יֻלַּד-לָנוּ" - לינק

ביום שבת הקרוב יהיה חג לזכר נס הלחם והדגים בטבחה. קבלו אתגר: האם יש דג/דגים גם בעיטורי הגולגותא?

ביום ההשתלמות "אגלה" היכן הדג בתקרת הגולגותא, ולא רק הדג הגדול שבלע את יונה הנביא.

ועוד: בפסחא נוהגים כמשחק לחפש ביצים בגינה. הנה משחק חדש: לחפש תרנגולים בגולגותא!

"תרנגול קתולי" ו- "תרנגול אורתודוכסי" 

וכעת קבלו את ההרצאה הרביעית בכנס המשובח שהיה על חידושים בחקר ים הגליל:  

 

הרצאתו של ערן מאיר: בין הברית החדשה לממצא
חידושי החפירות בכורסי היהודית!

האזינו להרצאה הרביעית מתוך כנס "חידושים בחקר ים כנרת",
של המכללה האקדמית כנרת.

ולמי שפספס את הקודמות, הנה לינקים:

הרצאתה של פרופ' רינה טלגם: תפישות חדשות לגבי כפר נחום
הרצאתו של פרופ' מוטי אביעם: חפירות בית הבק (אל עראג') ושאלת זיהוייה של בית צדיה
הרצאתו של אחיה כהן תבור על כורזים

למעונינים לקבל את הסרטונים הנוספים ושאר עדכונים,
מומלץ להצטרף לקבוצת הווטסאפ
 "מאגר המידע של יסכה הרני" 

בלחיצה כאן מהסמארטפון

התמחויות חדשות למורי דרך
לנרשמים לשתי ההתמחיות תינתן הנחה,
מילת הקוד "הבשורה"

 

מורי דרך הרוצים להתמחות בנצרות: פורסמה התכנית של ינואר 2020, והיא יפה ואיכותית כתמיד

 
פרטים והרשמה
 

אני שמחה שביד בן צבי נעתרו לבקשתי לפתח התמחות זו על ״ספריית״ המקורות המדהימים ביותר להבנת היהדות לקראת  ׳פרוץ הנצרות׳... כל מה שראוי  לדעת על העולם המחשבתי, התרבותי, התודעתי, והפוליטי של החברה היהודית במאות המעצבות והרות הגורל, עולה מהכתבים הללו. 

 
פרטים והרשמה

ועוד הזמנה, ערב עיון לרגל צאתו לאור של הספר
"יוחנן המטביל: המאמין הנוצרי הראשון" מאת דר' רבקה ניר

יוחנן המטביל: המאמין הנוצרי הראשון

יום רביעי 13 נובמבר בשעה 17:30   

7:30-17:15 - התכנסות

17:40-17:30 - ברכות: פרופ' תמר הרמן, עורכת ראשית, "למדא עיון" הוצאת הספרים של האוניברסיטה הפתוחה; יו"ר: ד"ר איריס סולימני, המחלקה להיסטוריה, לפילוסופיה ולמדעי היהדות, האוניברסיטה הפתוחה

18:00-17:40 - פרופ' סרג' רוזר, החוג למדע הדתות, האוניברסיטה העברית בירושלים: יוחנן המטביל וסוגיית הדיכוטומיה בין יהדות לנצרות

18:20-18:00 - יסכה הרני, חוקרת נצרות, מורת דרך ומרצה; הגולגלות של יוחנן: התפתחות ההערצה לדמותו של יוחנן המטביל

18:40-18:20 - ד"ר יובל שחר, החוג להיסטוריה של עם ישראל, אוניברסיטת תל אביב; יוחנן המטביל: מבט מן ההיסטוריוגרפיה היהודית המודרנית

19:00-18:40 - דברי תודה ותגובה; ד"ר רבקה ניר, המחלקה להיסטוריה, לפילוסופיה ולמדעי היהדות, האוניברסיטה הפתוחה

להרשמה ללא עלות
___________________להרשמה לניוזלטר____________________
Subscribe

Share on social

Share on FacebookShare on X (Twitter)Share on Pinterest

This email was created with Wix.‌ Discover More