אפריל 2021

חזרנו מחופשת פסח, חג הפסחא, חגגנו יום הולדת למדינה, אנחנו נמצאים בחודש הראמדן וחזרנו ללמד בכיתות בהרכב מלא. לא עוד קפסולות ולא עוד זום. 

אנו מזמינים אתכם לקרוא את ניוזלטר חודש אפריל 2021.

דמות מעוררת השראה

פרופ' יונינה אלדר

פרופסור להנדסת חשמל ומן החוקרות הבולטות בעולם בתחום דגימת אותות.

חברה במועצה להשכלה גבוהה, חברת האקדמיה הצעירה הישראלית וחברה באקדמיה הלאומית למדעים.

"השאיפה שלי היא לבנות מעבדה אינטרדיסציפלינרית אמיתית המשתמשת בעיבוד אותות כדי לפתח מכשירים ואלגוריתמים חדשים שיאפשרו תגליות בביולוגיה ובפיזיקה וישפיעו על העולם הקליני"

יונינה אלדר נולדה בשנת 1973 בטורונטו, קנדה ובגיל 6 עלתה עם המשפחה שלה לישראל. היא למדה באולפנית בתל אביב ולאחר שנתיים של שירות לאומי התקבלה למסלול למצטיינים בהנדסת חשמל ופיזיקה באוניברסיטת תל אביב, המשיכה בלימודי מסלול ישיר לדוקטורט באוניברסיטת תל אביב, ואחרי כן המשיכה את לימודיה בארצות הברית. סיימה לימודי דוקטורט בשנת 2001 בנושא עיבוד אותות קוונטים. בשנת 2002 לאחר שהשלימה לפוסט דוקטורט היא חזרה לישראל והתחילה לעבוד כמרצה בפקולטה להנדסת חשמל בטכניון. בשנת 2005, הועלתה לדרגת פרופסור. בשנת 2019 עברה לפקולטה למתמטיקה ומדעי המחשב במכון ויצמן למדע. היום היא פרופסור להנדסת חשמל, והיא נחשבת מהחוקרות הבולטות בעולם בתחום דגימת אותות.

יונינה אלדר גרה ברחובות, נשואה לרב שלומי אלדר ואם לחמישה ילדים.

פרסים והוקרה

פרס "קריל" על פיתוח אלגוריתמים להצגה ועיבוד אותות 2005.

אחת מ- 50 הנשים המשפיעות של ליידי גלובס 2011.

זכתה ב " פרס ויצמן למדעים מדויקים" 2011.

זכתה ב " פרס האגודה לעיבוד אותות" 2013.

זכתה ב " פרס הנרי טאוב להצטיינות אקדמית" 2015.

אתגרים בדרך

• על הוגנות מגדרית באקדמיה

ועדת כרמי הגדירה יעדים להשגת הוגנות מגדרית באקדמיה, אבל חלק גדול ממטרותיה לא הושגו. עשור לאחר מכן תכנית קו המשווה מציבה לראשונה תקציבים משמעותיים שיכולים לקדם שינוי. פרופ' יונינה היום היא בראש המועצה להוגנות מגדרית להשכלה גבוהה והיא פורצת תקרות זכוכית עקבית. 

"נושא הוגנות וקידום נשים תמיד היה קרוב לליבי, בשנת 2016 התחלתי להיות מעורבת בוועדת שיפוט שתבחן את הפרויקטים ותחליט איזה מהם לתקצב. פעלנו במשך שנתיים והקמנו תכניות יפות שמטרתן לקדם הוגנות מגדרית. הגיוון בין נשים לגברים מבורך במחקר, לנשים יש תפקיד חשוב בקידום המדע, הן מחוברות יותר להתנהגות אנושית ולהשפעה על אנשים והן מאמצות דפוסי חשיבה רחבים יותר. נדרש לראות את החיובי בגיוון הזה, כי הוא יעשיר את המוסדות ואת המדע". התקווה של יונינה לראות גיוון באקדמיה הלאומית , בהרצאות וכנסים, ונשים מצליחות שטוב להן.

האתגרים שבדרך, חלקם בגלל היותה אישה

בסיפורה האישי של פרופסור יונינה אלדר היא מתארת את התקדמותה בתחום , החל מהסיבות לבחירתה במסלול זה ועד לאתגרים בדרך שהיא מייחסת כי חלקם נובעים מהיותה אישה.

כיצד לימודי הפיזיקה השפיעו על המשך הבחירות והמסלול שלך בחיים

יונינה אלדר תמיד אהבה פיזיקה, והיום היא נמשכת ליישומיות הישירה של חקר עיבוד האותות לטובת החברה. יונינה אומרה: " המוטיבציה שלי היא לא המכשיר עצמו, אלא מה שהוא יכול לעשות לטובת בני האדם". יונינה בנתה קריירה מצליחה ומוצקה בהנדסה וזה בהתבסס על אהבתה לפיזיקה ולחיפוש הקשר של הפיזיקה לבין הנדסה  ורפואה. יונינה אומרה: "במכון ויצמן אני רואה שקיימת מסה קריטית של מצוינות בתחום הפיזיקה והביולוגיה ואווירה בולטת של שיתוף פעולה, ולכן הוא המקום האידיאלי לי לעבוד בו ".

טיפ שנותנת פרופסור יונינה אלדור לבנות הפיזיקה שחולמות להיות בעתיד מדעניות :

" יש דרכים רבות להצליח. בחרי לך את המטרות והדרך הייחודית והנכונה לך".

האם תכניות הלימודים מוטות לטובת הבנים?

תקציר מאמרים

עפ"י דו"ח שבוצע עבור משרד החינוך עולה כי תכניות לימודים של מקצועות מדעיים נוטות להשתמש בייצוגים מוטים מגדרית, כלומר להציג גברים בתור מדענים או בעלי חשיבה מדעית, ונשים כמי שאינן נמנות עם הקהילייה המדעית. גם משאבי ידע וחומרי לימוד הם משתנה מכריע ביצירה של הטיה מגדרית או תפיסת מגדר שוויונית בכיתת המדעים. המסגור של בעיה מדעית היא משתנה אשר משפיע על האופן בו תלמידות ותלמידים מיטיבים להתמודד עם הבעיה. המסגור הזה יכול לקבל ביטוי בתוכן של הסוגיה המדעית המוצגת, למשל אם מדובר בתרגיל מופשט, או בבעיה בהקשר חברתי; בשפה בה מוצגת הבעיה, למשל האם היא בוחנת רופאים ואחיות או רופאות ואחים; וכן בשפה החזותית שבאמצעותה היא מוסברת – התמונות, התרשימים הסרטונים ומה שמוצג בהם. אם אלו מוטים מגדרית הדבר ישפיע לטובת תלמידים ולרעת תלמידות (OECD, 2015).

מחקר שעסק בניתוח תוכן ויזואלי של 250 מקורות מקוונים שונים ללימודי מדע של האיחוד האירופי, חושף כי ברבים מהם משתקפת הטיה מגדרית. חומרי הלימוד שנסקרו (Scientix & OERcommons) מיועדים לבני 7 עד 11, ועוסקים במקצועות המדעיים אסטרונומיה, ביולוגיה, כימיה, גיאולוגיה, מתמטיקה, פיזיקה וטכנולוגיה. המחקר מצא כי רוב הדמויות המוצגות בתכני החינוך הם בנים. אחריהם ניתן למצוא, במספר הולך ופוחת, בנות, גברים ונשים. ממצא זה תואם מחקרים קודמים בהם נראה סולם הופעת דמויות דומה (Kerkhoven et al., 2016).

ממצא נוסף היה שיותר גברים מנשים הוצגו בתור מדענים ואילו יותר נשים מגברים הוצגו בתור מורות. עבור ילדות וילדים, לא נמצא הטיה מגדרית: כמות הבנים והבנות העוסקים בפעילויות שונות הוצגו באופן מאוזן. ככל שהגיל בו נחשפים הילדים לתכנים חזותיים כאלו, שהם מוטים מגדרית, נמוך יותר, ההשפעה של החשיפה על מידת ההפנמה של הטיות מגדריות אצל ילדות וילדים חזקה יותר (Kerkhoven et al., 2016).

בשונה מהנשים, גברים המוצגים בבעיות מילוליות במבחנים אלו מתבטאים באופן רהוט ומציגים ידע במדעים. בנוסף, מצאו החוקרים כי צוות הכתיבה של המבחן מעביר בו מסר לפיו פעילות מדעית אינה מיודעת לכלל התלמידות והתלמידים, שכן היא דורשת כישורים מיוחדים, כישורים שמיוחסים במבחן בעיקר לגברים. בצורה כזו, מלמד המבחן הטיות מגדריות שמשפיעות על תפיסות עצמיות של תלמידות ושל תלמידים, ושעלולות לגרום לניכור של תלמידות למקצועות מדעיים(Ståhl & Hussénius, 2017).

ומה בספרי הלימוד בפיזיקה בישראל?

ממצאי דוח בדיקה בו נבדקו 130 ספרים מתחומים שונים שערך משרד החינוך לפני כעשור עולה:

• בספרים נמצא שימוש רב בסטראוטיפים מגדריים. רוב הספרים לא עומדים בקריטריונים הנדרשים לקבלת אישור ספרי לימוד.
• ככל שעולה גיל התלמידים- יש יותר שימוש בסטראוטיפים מגדריים.
• אחרי 1995 ישנם יותר ספרים עם סטראוטיפים מגדריים בהשוואה לספרים שיצאו לפני כן.
• לא רק שאין התקדמות אלא נראה כי יש נסיגה במערכת בתחום השוויון בין המינים.

אז מה ניתן לעשות כדי למנוע הטיה מגדרית זו?

לאור העובדה שרבים מהספרים הנמצאים בשימוש אינם מאוזנים מגדרית, מומלץ לתת על כך את הדעת ולהעדיף ספרי לימוד מאוזנים. במקביל, להשתדל לאזן זאת באמצעות דפי עבודה, בחנים ומבחנים שאנחנו מייצרים בעצמנו כמורים.

בשלב זה של השנה, כשמורים רבים עסוקים בכתיבת בחינות המתכונת והעבודות המסכמות, יש מקום לתת את הדעת גם על המאפיינים המגדריים של בחינות והעבודות. להלן מספר היבטים מעשיים אותם ניתן לשקול גם בכתיבת חומרי לימוד אלו:

היבט התוכן:

• איזון כמותי של נשים וגברים
• אזכורים סטראוטיפיים לתפקידים שנמצאו
• התנהגות סטראוטיפית
• אזכורים של פעילויות סטריאוטיפיות
• תרומת הנשים

היבט גראפי:

• מספר הפעמים בהן מופיעות דמויות נשים וגברים
• מספר הפעמים בהן הדמויות מעוצבות באופן סטראוטיפי
• מספר הפעמים בהן לדמות שפת גוף סטראוטיפית

היבט דידקטי:

• מטלות המכוונות לתרגול, ומתייחסות לשונות מגדרית.
• מטלות המתייחסות לשונות בסגנון למידה,

• מטלות המאפשרות שבירת סטראוטיפים

היבט לשוני:

• לשון הפנייה מנוסחת באופן שווה לבני שני המינים-
• בדקו מהי שיטת הפנייה לקהל התלמידים/ות המקובלת בבית ספרכם

8 טיפים לבנות (ולא רק) לקראת בגרות מעבדה בע"פ

בהמשך לכתבה הקודמת בנושא: "האם תכניות הלימודים מוטות לטובת הבנים?", נתייחס לשונות בסגנון הלמידה של בנות וניתן כמה טיפים לבנות בהכנה לקראת בחינת הבגרות במעבדה הרגילה

שונות בסגנון הלמידה

קיימות התנהגויות מסוימות אשר מקדמות למידה משמעותית אצל בנות המסייעות להן ללמוד, ומסייעות גם לבנים אבל בצורה פחות מובהקת.

קיימים מספר מאפיינים לסגנון הלמידה של הבנות, נעלה כאן שני מאפיינים ייחודיים:

1. בנות נוטות לשהייה במתן תשובה עד לניסוח התשובה במלואה.
2. בנות לא נותנות לעצמן להתקדם בחומר אם הן לא הבינו את החומר הקודם, כי יש להן נטייה ליסודיות ולצורך להבניה מסודרת ומאורגנת של כל חלקי החומר הנלמד.

טיפים – להצלחה בבחינת הבגרות במעבדה

בהכנה לקראת בחינת בגרות מעבדה בע"פ אנו ממליצים תחילה להבהיר לתלמידות ולתלמידים את מהלך הבחינה, מה מצופה מהתלמידה ומה עליה לבצע. להלן מספר מילים שניתן להעביר לבנות כהכנה לבחינה:.

תלמידה יקרה,

במהלך הבחינה את אמורה לענות על שאלות תיאורטיות ומעשיות. החלק הניסויי אינו מנותק מהחלק העיוני, בחינת המעבדה תבדוק את מידת הבקיאות המשולבת ניסויית – עיונית. בדרך למידה זו אפשר לזהות את קשר הגומלין בין תיאוריה לניסוי. עיקר השאלות של הבוחן בזמן הבחינה מתבססות על הקטגוריות הבאות. ננסה לסייע לך ולהעניק לך טיפ לכל קטגוריה.

קטגוריה ראשונה: מטרות הפעילות

טיפ 1  עלייך לנסח באופן בהיר ובשפה פיזיקלית את מטרות הניסוי.

קטגוריה שנייה: התיאוריה

טיפ 2 עלייך לנסח את העקרונות הפיזיקליים שעליהם מבוססת הפעילות ולהסביר איך למצוא את הגודל הפיזיקלי הרצוי בניתוח תוצאות המדידה.

קטגוריה שלישית: מערכת הניסוי

טיפ 3 עלייך להסביר כיצד נבנתה מערכת הניסוי ומדוע דווקא כך. אם מדובר בניסוי בחשמל: עלייך לתאר את מערכת הניסוי ולהסביר באמצעות שרטוט המעגל החשמלי.

קטגוריה רביעית: מהלך הפעילות

טיפ 4  עלייך לתאר באופן מפורט את מהלך הניסוי ואת הדרך לאיסוף תוצאות המדידה.

קטגוריה חמישית: תוצאות המדידה

טיפ 5 עלייך להציג את תוצאות המדידה בעזרת טבלה הכוללת כותרות לגודל הנמדד וליחידות שלו. למשל בניסוי שדה מגנטי במרכז סליל - גלוונומטר טנגנטי.

קטגוריה שישית: עיבוד תוצאות המדידה באמצעות גרף

טיפ 6 עלייך להפיק גרף המתאים לטבלת תוצאות המדידה, שימי לב לקירוב המתאים ומאוד חשוב להציג את משוואת הקירוב.

קטגוריה שביעית: עיבוד תוצאות המדידה באמצעות חישובים

טיפ 7 זהו שלב חשוב המקשר בין התיאוריה שבבסיס הפעילות לבין תוצאות המדידה שקיבלת. עלייך להציג את הנוסחה התיאורטית הרלוונטית ולהשוות למשוואת הקירוב שנעשה ולהציג את החישוב לגודל הפיזיקלי הרצוי.

קטגוריה שמיני: סיכום ומסקנות

טיפ 8 דבר ראשון, להתאים את מטרות הפעילות לממצאי הניסוי ולהציג באופן מפורט את המסקנות שלך. דבר שני, מאוד חשוב להבין כי בניסוי ידני קשה להשיג ניסוי "נקי". לכן, להתייחס לשגיאות המדידה ולסיבות להן.

הערה חשובה – ניתן להניח שבבחינה עצמה, הבוחנים לא ישאלו על כל השלבים האלו אלא על חלקם בלבד.

אתר PhET מעודד בנות ללמוד STEM

החלוקה המסורתית לפיה בנות משחקות בבובות ובנים במכוניות עדיין קיימת, וזה נובע מהכוונת הורים וגם הכוונה ברמה בית ספרית. העולם אליו נולדנו משדר אי שוויון. 

לאור כך אנו ממליצים לפנות לתלמידות בקריאה לבחור את "המשחק" כהכנה לחיים.

אם הן רוצות להיות מהנדסות, מדעניות מחשב, מהנדסות ננו-טכנולוגיה או מהנדסות מכונות עליהן לשנות את המשחק ולהיות מודעות לעוצמת הכוח שלהן כבנות לנושאים אלו - טכנולוגיה, מדעים והנדסה.

אתר PhET מזמין את תלמידות ותלמידי בית הספר להצטרף לתכניות STEM בתחומים שונים: מתמטיקה, כימיה ופיזיקה. צוות PhET עיצב במיוחד סימולציות חדשניות בצירוף תוכנת קורא מסך עם מנגנון פלט נוסף עם משוב דינמי במהלך האינטראקציה בנוסף לנגישות לאייקון המקלדת. מבין הסימולציות אשר מציע אתר PhET ישנן 12 פעילויות בתחום הפיזיקה.

אנו מזמינים אתכם המורים לחשוף את התלמידות לאתר זה ולהזמין אותן לחקר באחד מנושאי הפיזיקה המעניינים מתוך מאגר הסימולציות המוצעות.

יוצרים תמונת עתיד לבנות

רוצים פרטים נוספים? רוצים לשתף אותנו בטיפ משלכם ונפיץ אותו למורים?

תוכלו לפנות אלינו:

ד"ר רחל קנול, לרא ג'פרי, דנה קליס-רגב וקובי שורצבורד