חריקת שיניים ו/או הידוק לסתות (Bruxism) הינה תופעה שכיחה מאוד. למעשה, שכיחותה כה גבוהה, עד שאין מפגש חברתי או מקצועי שבו אני מספרת על עיסוקי בנושא זה, שאין בו לפחות שניים-שלושה אנשים בחדר או יותר, שמצהירים על עצמם כסובלים מן התופעה.
ולמרות השכיחות הגבוהה (על פי מחקרים – למעלה מ-20 אחוזים בקרב מבוגרים), מדובר בתופעה שאינה מדוברת באופן פתוח וגלוי. המתמודדים עם חריקת שיניים או עם הידוק לסתות מתמודדים בעצמם, נושאים לבדם את הכאבים ואת הקושי שמתערב ומשבש חלקים משמעותיים בחייהם, בדרך כלל – אכילה ושינה.
עולם רפואת השיניים, אשר עומד כיום בחזית האבחון והטיפול בנזקי התופעה, נמצא בבלבול לגבי הבנתה. המחקרים הקיימים היום בעולם מתייחסים למופעיה השונים של התופעה והשלכותיה, אולם אינם מביאים את הפן האנושי-אישי של הסובלים ממנה. הפן הזה בדיוק - הוא זה שאותו אני מעוניינת לחקור.

מחקר שמתחיל בימים אלה באוניברסיטת חיפה בודק את התופעה של חריקת שיניים ו/או הידוק לסתות מנקודת מבטם של מי שמתמודדים איתה.

אנשים שזה רלוונטי עבורם ומעוניינים להתראיין למחקר זה, מוזמנים לפנות:

רות מעיין

מפתחת שיטת דרך המעיין – תהליך למידה ושינוי עבור אנשים עם חריקת שיניים ו/או הידוק לסתות (Bruxism)

פסיכותרפיסטית גוף-נפש-רוח, מתמחה בעבודה מבוססת תנועה ונשימה

maayanway@gmail.com