חג הצלב

מוקדש לאחות לורנציה היקרה, שהקדישה את חייה לנזירות ב14.9, חג הצלב.

א. הצלב
מי המציא את האייקון הזה? גאון, פשוט גאון! שני קוים, אנכי ואופקי מצטלבים - וזהו. ועכשיו שני מליארד איש בעולם יכולים לצייר, לשרטט, לסמן את הזהות שלהם בלי לחשוש שהסימן אינו מובן או נראה כשרבוט. כסימן כה פרימיטיבי, הצלב היה בשימוש בתקופות קדומות ובהקשרים שונים – אך ללא נרטיב וללא תאולוגיה. הצלב כסימן לשמש, להבדיל, איננו נושא נרטיב ואינו משדר תאולוגיה, אך שימש דתית ופולחנית בתרבויות עתיקות. עם בואה של הנצרות, הצלב בישר נרטיב- הכולל את משפטו, סבלו ומותו של ישוע, ותאולוגיה -של קרבן כפרה. מקובל לאמר שהצלב הפך לאייקון באמנות הנוצרית רק לאחר התנצרות האימפריה במאה ה-4 ושקדמו לו סמלים אחרים כגון הכריסטוגרמה כי-רו XP , הדג והעוגן. יחד עם זאת, כבר במאה השניה אנו קוראים על מאמיני ישוע המתווים את סימן הצלב על מצחם ועל מאמינים הנקראים בפי שונאיהם בלעג- crucis religiosi , כלומר 'מעריצי הצלב' (טרטוליאנוס, מאות 2 – 3). חיזוק לכך נמצא בחריטה נדירה מסוגה, על קיר בגבעת הפלטין ברומא. החריטה מתארת באופן לעגני כיצד מעריץ, אחד בשם אלכסמנוס, את הצלוב. התמונה אינה מחמיאה לצלוב אלא בזה לו: אלכסמנוס מוצג כמתפלל אל חמור צלוב! אלכסמנוס המסכן עבר 'שיימינג' מחבריו ליחידה על כך שמלכתחילה האמין באל צלוב.

ב. הצלב 'מאפילה לאור גדול'

ייתכן שעתה אלכסמנוס מחייך (אם זכה ויושב בגן הצדיקים בשמיים) שהרי פירושו של הצלב כיום הוא נצחון וגאולה. עבור שני מליארד איש בעולם מזוהה הצלב באופן ישיר וחד משמעי עם המשיח. אגב, באנגלית המילה לצלב היא CROSS ומקורה בלטינית CRUX/CRUCEM אז נא לא לבלבל את מקורה עם המילה CHRIST - אין שום קשר אטימולוגי!    

C  ו - CH הן אותיות שונות בתכלית.

כמושג חיובי, הפך הצלב אפילו לשם פרטי לבני אדם: ביוונית – STAVROS, בארמנית – חאצ', בארמית – סליבא... בכנסיית הקבר היו משלמים על מנת להנציח את שם הצליין בדמות צלב על הקיר.

אז איך זה קרה? סיפור מוכר ואהוב על הנוצרים הוא סיפור החלום של קונסטנטינוס, אשר חלם בלילה לפני הקרב המכריע מול יריבו, בקרב על הגשר המילוי בשנת 312 לספירה. בחלומו ראה הקיסר צלב בשמיים עם המילים "בסימן זה תנצח"! אוזביוס כתב זאת ביוונית
"en toútōi níka" ותורגם ללטינית: In Hoc Signo vinces.

רפאל: הופעת הצלב בשמים לעיני קונסטנטינוס

בעקבות נצחונו המזהיר של קונסטנטינוס בקרב ובכלל, הובן הצלב כמפתח לנצחון ולימים הפכו ראשי התיבות של המילים הנ"ל -   I H S - לסמל נוצרי חשוב (המוכר גם כקיצור שמו של ישוע ועל כן מצוי בלוגו של הישועים). בתוך זמן קצר הפך הצלב לסמל הנוצרי הנפוץ ביותר והחשוב ביותר.  מבחינה אומנותית ה- CROSS הפך ל CRUCIFIX (צלב עם דמות ישוע הממוסמרת אל הקורות).  וה-CRUCIFIX הסכמטי והמנצח הפך באלף השני לצלוב אנושי וסובל. מאחר והסבל והמוות אינם סוף פסוק בסיפורו של ישוע, נשאר הצלב סמל לנצחון.

מימין: שנהב, מאה 5          משמאל: מזבח איזנהיים, מאה 16

ג. חג הצלב

ראוי היה לנצרות להקדיש יום בלוח השנה לסימן הצלב, ואני הייתי מהמרת שיהה זה יום הנצחון של קונסטנטינוס בקרב על הגשר המילוי – אך לא היא... במאה ה-4  קבעה הכנסייה לחוג את הצלב ב 14 בספטמבר משתי סיבות שונות. אצטט מתוך יומנה של עולת הרגל אגריה (381 – 383 בתרגום אורה לימור):

  "ועל כן נקבע, שהיום שבו הוקדשו לראשונה הכנסיות הקדושות הללו (היינו, מבנה הקבר ומבנה הבזיליקה הסמוכה לו) יהיה ביום שנמצא בו צלב האדון".  כלומר ב 14.9 שנת 335, נחנך מתחם כנסיית הקבר משום ששנים קודם, בתאריך ה 14.9 נמצא הצלב המקורי.  חישוב זריז: החודש תחגוג כנסיית הקבר 1683 שנים לחנוכתה, ו- 1692 שנים למציאת הצלב!

אגריה מוסיפה פרט מרתק:

"וזאת נמצא בכתבי הקודש, שיום החנוכה (של כנסיית הקבר) הוא היום אשר בו שלמה הקדוש, בעת שהושלם בית האלוהים אשר בנה, עמד לפני המזבח והתפלל ככתוב בספר דברי הימים. (דה"ב , ז:ח)

כלומר: תאריך חנוכת מקדש שלמה זהה לתאריך חנוכת כנסיית הקבר שזהה לתאריך מציאת הצלב האמיתי.

איך קשור מקדש שלמה לצלבו של ישוע???

לא אחזור באריכות על ההסברים שהשמעתי בתכנית "הארץ הייתה תוהו ובוהו", אתם מוזמנים לצפות בפרק 10 - לינק. תקציר העניין הוא תאולוגית הצלב כתחליף לשעיר לעזאזל: מקדש שלמה נחנך בחודש תשרי, בו יש למקדש תפקיד מרכזי: קרבן יום הכיפורים היוצא מהמקדש אל מותו מחוץ לעיר כדי לנקות את העם מחטאיו. מרכיבי המשוואה הם:

• קרבן שעיר לעזאזל מנקה את העם מחטאיו = קרבן ישוע מנקה את האנושות מחטאיה
• שילוח השעיר מירושלים למותו במדבר = ישוע מוצא אל מחוץ לעיר למות בגולגותא 
• מקדש שלמה = כנסיית הקבר (המקדש החדש)
• המלך שלמה = הקיסר קונסטנטינוס

ד. הלנה מוצאת הצלב

כיצד נכנסת הלנה לסיפור?  גם על זה תשמעו בפרק 10 של "והארץ הייתה תוהו ובוהו". הלנה זכתה לפרסום והערצה על תפקידה במציאת הצלב בשנת 326 (מספרות מסורות שהומצאו/סופרו עשרות שנים אחרי מותה). היא בהחלט ראויה להערצה על מסעה לארץ הקודש בגיל 76 לערך, מסע אשר אולי קרבה אל מותה, כשנתיים לאחר חזרתה, בשנת 330. 

בקהילות הערביות בארץ עורכים מיסות חגיגיות, תהלוכות ומדורות צלבים! אין זה מתוך זלזול או פגיעה בצלב אלא ההיפך: הצלב נגלה באור זוהר לקונסטנטינוס בחלום ואח"כ נגלה פיזית להלנה אשר ציוותה (לפי האגדה) להפיץ את דבר מציאת הצלב בהדלקת משואות בראשי הרים עד לעיר קונסטנטינופול.

גם באתיופיה החג הוא אחד משלושת החגים החשובים ביותר, ובשנים האחרונות נדמה שיש יותר ישראלים הנוסעים לאתיופיה לצפות בחג (הנקרא מסקל) מאשר ישנם אתיופים בארץ...