האם נתתם את דעתכם לשאלה – מדוע תינוקות וילדים קטנים (אך גם בעלי חיים) ישנים לא פעם בתנוחות שנראות על פניו מאוד לא נוחות?
איך זה שהם ישנים – רגל פה ורגל שם, יד שמוטה הרחק או ישבן שמורם אל על, ואילו אנחנו, המבוגרים מנסים לרוב לישון בתנוחות מאורגנות ו"נכונות"?
התשובה הפשוטה המיידית היא - כי הם יכולים. תינוקות, ילדים קטנים ובעלי חיים הם מספיק גמישים, כדי לישון בכל התנוחות האלה.
אבל זו כמובן לא התשובה היחידה.
הסיבה המשמעותית והרלוונטית לעניינו נעוצה בהסכמה להקשיב לגוף.
תינוקות וילדים (וכאמור גם בעלי חיים) נרדמים בתנוחות שהגוף שלהם אומר להם שצריך. כאנשים בוגרים, יש לנו דעה מאוד ברורה ומגובשת מהי תנוחת השינה ה-נכונה.
כמובן שהדעה הזאת משתנה לאורך השנים עם הצרכים המשתנים ועם התיאוריות המתחלפות, אבל רובנו נכנסים למיטה ונשכבים בתנוחה מסוימת שהיא, כך אנחנו בטוחים – הטובה ביותר עבורנו.
מתוך עמדה זו אנחנו גם רוכשים את המזרן הטוב ביותר בעל הקשיות התומכת, ואת הכרית המושלמת עם הקימור המדויק ועסוקים בלדייק את הסביבה החיצונית כדי להתאימה לצרכינו.
אך למעשה, וזאת בלי להמעיט בחשיבותם של מזרן מיטיב וכרית בהתאם, כל מה שאנחנו צריכים לעשות כשאנו נכנסים למיטה הוא – להקשיב.
הגיע הזמן לשנות ולרענן את תנוחות השינה.
