פליקן של קורפוס קריסטי

מזה 800 שנים חוגגת הכנסייה הקתולית ביום חמישי שלאחר הפנטקוסט את חג "גופו הקדוש ודמו הקדוש של המשיח". בלועזית - CORPUS CHRISTI. ברשימת החגים הצבעוניים והפוטוגניים ביותר של הכנסייה – ראוי קורפוס קריסטי להיות לפחות בחמישייה הפותחת... 

.מסיבות שונות יצרה הכנסייה הקתולית עוד 'אדווה' אחרונה לגלים של סערת חגי הפסחא ובשנת 1264 הכריז האפיפיור אורבן הרביעי על חג חדש לתהילת הלחם הקדוש: קורפוס קריסטי. אז למה בעצם חג נוסף אחרי תקופה כה אינטנסיבית המוקדשת לגופו של ישוע, ובשעה ששיאי הפסחא כבר מאחורינו (מילותיו "זהו בשרי" בעת הסעודה האחרונה, מותו על הצלב, תחייתו והסעודה בעמאוס בה הובהר שאת המשיח מזהים באמצעות בציעת הלחם)?!
ובכן ההקשר של התקופה הוא המפתח: התפשטותן של תנועות מינות (נוצרים אשר חשבו אחרת מהכנסייה הממוסדת) אשר קראו לתפישה רוחנית יותר של ישוע על חשבון ממשיותו בבשר. טקסי הכנסייה אשר הדגישו את המוחשי - נראו למינים כטעות אנושה, ובתגובת נגד – הגבירה הכנסייה את טענותיה לממשות הבשר והקצינה את טקסיה. מעתה הבהירה התאולוגיה הכנסייתית שהלחם יהפוך לבשר והיין יהפוך לדם על המזבח ("טרנסובסטנציאציה") וחייבה פולחנית שהדבר יאמר וייראה (כגון מתקן מיוחד לבהייה בלחם אחרי קידושו, הנקרא "מונסטרנס"). מה שהיה מסורת הפך מעתה לדוגמה.

הוצאת המונסטרנס עם הלחם המקודש בתהלוכה אל מחוץ לכנסייה בתהלוכת קורפוס קריסטי, היה סוג של "פרסום הנס". לטענת הכנסייה, מי שבהה בלחם המקודש די זמן וביתר אדיקות, יכול היה לראות בו כתמי דם או את ישוע עצמו. בתקופה זו התפתחו גם עלילות הדם אשר בראשיתן תארו גניבת לחם קודש וחילולו ע"י דקירתו עד זוב דם.

האפיפיור אורבן הרביעי אשר הוזכר קודם גייס את אחד מגדולי הדור ומגדולי הכנסייה לדורותיה – תומאס אקווינאס, לחבר מזמורים לחג אשר ישקפו את התאולוגיה הנ"ל. ואמנם תומאס, הנזיר הדומיניקני, הפילוסוף ואשף הכתיבה, חיבר מספר מזמורים לחג אשר מושרים עד ימינו אלה. "שירי לשוני" = PANGE LINGUA הוא מהמזמורים המפורסמים ביותר שחיבר תומאס . שימו לב כיצד בחלק המזמור הקרוי TANTUM ERGO נאמר שמול חושי האדם הנבוכים (כלומר מה שנראה כמו לחם, נטעם כמו לחם, מרגיש כמו לחם– איננו לחם אלא בשר המשיח) רק האמונה היא המפתח, שהרי מדובר ברז הנשגב ביותר:

במזמור הקרוי ADORO TE DEVOTE חוזר תומאס על מבוכת החושים
וכותב (האזנה מדקה אחת בלינק):

Visus, tactus, gustus in te fallitur, 
Not to sight, or taste, or touch be credit
sed auditu solo tuto creditur; 

hearing only do we trust secure;
 

יתכן שהמזמור הבא יצלצל לכם מוכר יותר: לחם המלאכים  PANIS ANGELICUS

(מתוך המזמור SACRIS SOLEMNIS - לינק)

ועכשיו – קבלו את... הפליקן!

באותו מזמור בבית השישי (האזן בלינק לעיל מדקה 3:30 ) כותב תומאס על ישוע שהוא פליקן ובדמו נגאל החוטא:

Pie pellicane, Iesu Domine,

good and loving pelican, Jesus my Lord!

me immundum munda tuo sanguine;

Unclean I am, but cleanse me in Thy Blood;

cuius una stilla salvum facere

Of which a single drop, for sinners spilt,

totum mundum quit ab omni scelere

Is ransom for a world’s entire guilt"

ומאין נחת הפליקן לעניין ישוע?... מיתוס מימי הביניים לגבי הפליקן, מספר שהפליקן מחייה את גוזליו המתים ע"י כך שדוקר את עצמו ובדמו המטפטף עליהם הם קמים לתחייה! הכיצד? 1. מראה הפליקן המאכיל את גוזליו נראה היה כאילו הם אוכלים את בשרו 2. ייתכן שסיפורים על ציפור הפלמינגו הסעירו את הדמיון, שהרי הפלמינגו מזין את גוזליו בנוזל אדום המופרש מהמקור שלו ישירות למקור הגוזל, וכך היה למקור השראה. אם תתבוננו בתמונות הללו ובסרטון אולי תשתכנעו בהגיון...

ברור שתומאס אקווינאס הכיר את המיתוס ושילב אותו במזמור!

דברים לזכר ידיד
– דר' יאני ג'והן טליל, איש ירושלים

לא היה אדם בעיר העתיקה אשר לא הכיר את רופא השיניים, האיש הדעתן והנמרץ, הפלשתיני -ההלני - הירושלמי, דר' ג'והן טליל. מסלון בית המידות בו גר, צפו החלונות על רחוב המנזר היווני (רחוב הפטריארכיה היוונית). הייתה לי הזכות לשבת בביתו עשרות פעמים, הרבה לפני שגילו אותו ההיסטוריונים, הסטודנטים, העיתונאים והפוליטיקאים שעלו אליו לרגל בשנים האחרונות. רבים חמדו את הארכיון שלו. ארכיון של אלפי פריטים – מסמכים מהוהים, מדליות ואותות ממקומות שונים וקוריוזים כגון פיסת ברזל מכיפת כנסיית הקבר אחרי השריפה הגדולה... דר' טליל נולד ב 1928 לאב פלשתיני ואם יווניה. יחד עם אחיו למד רפואת שניים בביירות (טרם היות גבולות במזרח התיכון) והיה לרופאם של רבים מנכבדי ירושלים – בריטים, ירדנים, פטריארכים ואחרים. בהזדמנות סיפר לי כיצד בעודנו עומד בתור לנשק את ידו של הפטריארך דיודורוס במעמד קבלת פנים מכובדת בחדר הכס בפטריאכרכיה ולנוכח קהל רב, פתח הפטריארך את לועו וסימן לדר' טליל להביט ולחוות דיעה מדוע כואבת לו השן...מחלון ביתו הוא ראה את הבריטים עוזבים, את הירדנים נכנסים, את הירדנים יוצאים ואת הישראלים נכנסים. הוא ראה במורד הרחוב את כניסתם של פטריארכים חדשים דרך שער הפטריארכיה וראה אותם מוצאים בארונות הקבורה. 

בתמונה זו הוא מברך את הפטריארך הצועד בתהלוכה המלווה במשטרה , דיפלומטים ואנשי ממשלה תחת חלונו. היינו בסלון ביתו ואז אמר: עכשיו יורדים ואומרים שלום לפטריארך! כך ירדנו צילמתי אותו...

יאני טליל הרגיש במלוא חיותו את ירושלים ככוורת המייצרת דבש ועוקצת ללא הרף. הוא דיבר כנביא זעם, עם הרבה חמלה. הוא חזר ואמר שרוח הקודש היא המפעילה אותו ומדברת מגרונו. כך היא רוח הקודש... מאצילה וגם בוערת. בספרו I Am Jerusalem   אשר בו ראה את פסגת יצירתו, הוא מזכיר אותי (ברשימה עם לא מעט דמויות נוספות...) ולדבריו באופן זה הפכני לנצחית כמותו: "I immortalized you "..  התמונה בכריכת ספרו מראה את הריסות הרחוב בו גרה המשפחה בצמוד  ומחוץ לשער החדש מול הנוטר דם, לפני שהפכו פליטים בתוך הרובע הנוצרי. דר' טליל היה פלשתיני גאה שידע לבקר את ישראל ויחד עם זאת ידע להעריך את הצד השני והיה גאה כאשר הזמינו אותו למשל למוזיאון ישראל.

  הזמנה לתיקון ליל שבועות תשע"ח בהר ציון
ה' בסיוון, 19.5.2018

פותחים חלון לילי להר ציון

21:30 התכנסות וכיבוד קל במרכז הבין-תרבותי לירושלים בהר ציון
22:00 מקום קדוש וזמן קדוש -הר ציון כמוקד לעליה לרגל
           לאורך הדורות, פרופסור דורון בר,  נשיא מכון שכטר למדעי                   היהדות, הרצאה ממקיימת בשיתוף תוכנית ילמודי ירושלים וארץ ישראל במכון שכטר למדעי היהדות.

23:00 "משלוש יוצא אחד" פנטקוסט, שבועות ודוד המלך בהר ציון,
          יסכה הרני, מומחית לנצרות.

00:00 סיור בהילולת המלך דוד בהר ציון, מירב סטין, מנהלת פרויקט
          חלון להר ציון.

חידת החודש
מהיכן התמונה?

בין הפותרים נכונה תוגרל ביצת הפתעה

הזוכים מחידת החודש של אפריל:

נעמה דוברין
אסף פלר
מרטין גולדנברג
כפי שכתבו שלושת הפותרים נכונה – חיות קטנות אלו נמצאות בפסיפס תקרת הגולגותא... פשוט כי יצאו מתיבת נח כאשר קלו המים...

 לפני שמונה שנים נסעתי במיוחד לגרמניה על מנת לצפות בהצגת הפסיון של אובראמרגאו (Oberammergau).  זהו מקרה נדיר וייחודי בהיסטוריה של שמירת מסורת תאטרון ברציפות, מהמאה ה- 17 ועד ימינו.  מחזה הפסיון (שמקורותיו בתיאטרון מימי הביניים) מועלה מדי  עשור ע"י בני הקהילה של אובראמרגאו אשר נשבעו לקיימו כנדר והודיה על כך שנצלו ממגיפה. מאז העלאתה לראשונה ב 1633, וכיאה לנדר,  מבוצע המחזה בשלמותו, בלעדית ע"י בני הכפר אשר מוכשרים מילדות למוסיקה ולתיאטרון. לכשעצמי, הניעה אותי הסקרנות, התעניינותי בהיסטוריה, בנצרות ובתיירות נוצרית.  ואמנם הייתה זו נסיעה מתגמלת: ההיסטוריה כאילו לא עצרה מלכת, אך לא קפאה על שמריה: הצגת הפסיון נמשכה שש שעות, השחקנים שיחקו, שרו וניהלו את ההפקה comme il faut .  אולם המרתק ביותר עבורי, כמי שמצויה בשיח היהודי – נוצרי, היה העיון בליברית אשר עבר שכתוב משמעותי, תוך נסיון אמיתי למתן את ההשלכות האנטישמיות של הנרטיב באמצעות הטקסט (וההצגה). המפיקים טרחו וערכו שינויים בטקסט, גם בהשפעת סיור מקדים בישראל בשנת 2008, וכך בין היתר, הוכנסו מספר משפטים בעברית (שמע ישראל!) ושולבו חפצי יודאיקה על הבמה. בעוד שנתיים, תועלה ההפקה של הפסיון באובראמרגאו, וקשה להאמין – אבל רוב הכרטיסים כבר נמכרו! מאות אלפי צופים מרחבי העולם ינהרו גם הפעם לחוות שילוב של מוסיקה, מראות, טקסט וסיפר נוצרי שבבסיסו רצון של מאמינים בחוויה אישית ואמונית.

מה מביא את כוכבי הוליווד לעלות על
השטיח האדום במחווה לעולם הקתולי?

אירוע ה Met Gala,  "האוסקר של האופנה" הביא איתו למוזיאון המטרופוליטן בניו יורק למעלה מ-100 סלבריטאים וסלבטריטאיות לבושים במיטב מלבושיהם כשהשנה הנושא של אירוע הפאשן החשוב ביותר בשנה היה "גופות שמיימיות  (Heavenly Bodies)- אופנה והדמיון הקתולי".