יש אנשים שעושים מאמץ אמיתי כדי לשלוח יד אל הזולת.
לפעמים זו השקעה רצינית ולפעמים זה'סתם' אכפתיות.
אז הנה דוגמה מהיום:
השבוע הראשון של אדבנט הגיע. ביום ראשון, התחילה תקופת האדבנט ברחבי העולם הנוצרי (חוץ מהעולם האורתודוכסי, זו תקופה של 4 שבועות של הכנה לחג המולד, מן מקבילה לתקופת הלנט שלפני פסחא), ואני הצטרפתי למיסה בבית לחם (לא באמת, בזום).
חוץ מהגלימות הסגולות והיפות שמאפיינות את התקופה בכנסייה, המקהלה הטובה ומלבד הנוכחות המרשימה של הקהילה הערבית נוצרית של בית לחם - הופתעתי לשמוע שכהן הדת האיטלקי אשר ניהל את המיסה ומשתדל להישמע ברור באנגלית, לקח שיעורים בשפה הערבית, כדי להיות באחדות עם קהילתו. אין באמת הכרח - כי כולם יודעים שהוא מאיטליה, כולם יודעים את התפילה בע"פ, ויש תמיד כאלה המובילים חלק מהתפילות בערבית.
נכון שסביר שמי שמשרת כאן כראש הקוסטודיה ('שומר ארץ הקודש' מטעם הותיקן) - משתדל להיות בתקשורת ישירה ככל האפשר עם צאן מרעיתו. אבל האמת - כמה אפשר בגילנו ללמוד שפה שאין לה שום דבר משותף עם השפות שגדלת בהן?! ועוד כשאתה עובד 24/7 בניהול אחת מהמערכות הכנסייתיות המורכבות בעולם?
אז זהו שבסרטון אתם תראו, כיצד האב פרנצ'סקו פטון, ראש המסדר הפרנציסקני בארץ הקודש, משלב ערבית במיסה, אשר ברור שהתאמן עליה שעות רבות.
במיוחד נגעה לליבי הבחירה להוביל את קריאת הוידוי בערבית. כולם, כולל כהן הדת הבכיר, אומרים יחדיו:
"אחים ואחיות, נודה בחטאנו... אני מתוודה בפני אל שדי ובפניכם
כי חטאתי במחשבה ובדיבור במעש ובמחדל..."
תמיד הרהרתי בצורך להתוודות על מחדל - כלומר חוסר עשייה. והמחדל המוחלט של המדינה בה אנו חיים - הוא המחדל לא ללמוד את שפת הזולת.
אז כאשר הכו כולם על החזה שלוש פעמים (כמנהג הוידוי הקתולי) ואמרו: "חטאתי! חטאתי! חטאתי!" רציתי דווקא לגשת אליו ולטפוח לו על השכם. אבל לא היה צורך כי זמן קצר אח"כ שרו כולם "הללויה".
ל"הללויה" הצטרפתי. גם כי זה בעברית, וגם כי חשבתי שזה סיכום של חוויה טובה לפתוח בה את תקופת האדבנט.
הנה הטקסט בערבית, לטובת מי שלמד את שפת הזולת (הדגשתי את המילים המצוטטות בעברית למעלה):
لجميع: أنا أعترفُ للّه القادر على كل شيء
– ولكم أيها الإخوة – بأني خَطِئْتُ كثيراً – بِالفكرِ والقولِ والفعلِ والاهمال – (يقرعون صدورهم) خطيئتي عظيمة – خطيئتي عظيمة – خطيئتي عظيمةٌ جداً – لذلكّ أطلبُ الى القديسةِ مريمَ الدائمةِ البتولية – والى جميعِ الملائكةِ والقديسين – وإليكم، أيها الإخوة – الصلاة مِن أجلي، إلى الربِ إلهنا.