המרווח שבין השכמות
כמקום פיזי הוא נמצא שם מאחור, לא מאוד מורגש ביומיום. מקום זנוח משהו. מביא את עצמו לידי ביטוי כאשר יש כאב כלשהו, או כשיש חוויה של שפיפות ולפתע רצון להתמתח, לפתוח ולהזדקף.
האם נתתם פעם את דעתכם על כך, שמנקודת המבט של השכמות, כאשר אנו חשים מעט שפופים וסגורים, הן למעשה נפתחות ומתרחקות זו מזו? וכמובן להיפך – כשהן מתקרבות ונסגרות, בית החזה שלנו נפתח ונפרש לרווחה.
בואו ניקח תרגיל קטן שממחיש את תפקידן של השכמות בארגון עמוד השדרה והיציבה:
עמדו באופן נוח ושווה על שתי כפות הרגליים.
שלחו יד אחת ובצעו איתה מעגל שלם – מלמטה, לפנים, למעלה, לאחור.
חזרו על המעגל הזה פעמיים-שלוש ושימו לב במיוחד לאופן שבו היד מגיעה לאחור.
עכשיו התחילו לעשות את המעגל הזה, מתוך התכוונות לשכמה האחורית של היד המתנועעת.
שימו לב מה קורה לשכמה כאשר היד באה קדימה, אך התמקדו במיוחד באופן שבו היא מזמינה את היד לרדת, אי-שם לאחור.
תנו את הדעת לתנועת היד ולמאמץ שהיא משקיעה כאשר המיקוד הוא בשכמה. כמה רחוק היא הולכת? שימו לב לשינוי בקצב של התנועה, למשך הזמן שלה, לחלוקת המשקל על כפות הרגליים, לרוטציה המתרחשת בעמוד השדרה, אולי אפילו לשינוי בנשימה.
אחרי כמה פעמים כאלה, עמדו שוב ושימו לב להבדל בין שני הצדדים, לפני שממשיכים ליד השנייה.
בסיום כדאי לעמוד עוד רגע ולחוש את התמורה, בעיקר בבית החזה ובעמוד השדרה.
