מה הקשר בין פנקייק לתענית?
כמה מילים על צום הארבעים הנהוג לפני הפסחא

עוד שנה עברה, ובעולם הנוצרי מסיימים את שבוע הקרנבלים ומתחילים את "תקופת הציפייה".

הציפייה למה? הציפייה לפסחא.

כבר מהמאה הרביעית ידוע לנו שנוצרים הצטוו להתכונן באופן מיוחד לפסחא וצום של ארבעים ימים נזכר לראשונה כבר בשנת 325, בועידת ניקאה. 

ראשיתו של המנהג כנראה בצום קצר שהוטל על המועמדים לטבילה לנצרות, מנהג שהתפתח ברוח הפתגם "כל המרבה הרי זה משובח"... וכך התארך לו הצום עם השנים: במאה השניה הורו (אב הכנסייה ארנאוס מגאליה וטרטוליאנוס בצפון אפריקה) על צום בן יום או יומיים, או 40 שעות – כמספר השעות בהן ישוע היה בקבר. מאוחר יותר התארך הצום לשישה ימים (דיוניסוס מאלכסנדריה) ולבסוף מתארת הצליינית איגריה, בסוף המאה הרביעית, את הנוהג הקשוח של נזירי ירושלים:

"בבוא ימות הפסחא חוגגים כך: כפי שאצלנו נשמרים הימים שלפני הפסחא, כך כאן נשמרים שמונה שבועות לפני הפסחא. ועל שום כך נשמרים שמונה שבועות, משום שבימי ראשון ובשבתות אין צמים.

מנהגם של אלה הצמים בימות הארבעים כאן כך הוא, שאחדים האוכלים ביום ראשון אינם אוכלים שוב במשך כל השבוע אלא בשבת הבאה. ובשבת, לאחר שאוכלים הם בבוקר, שוב אין הם אוכלים בערב, אלא ביום שלמחרת, כלומר ביום ראשון, סועדים הם לאחר השילוח בכנסייה (אחרי המיסה). בשעה החמישית או לאחריה סועדים הם, ושוב אין הם אוכלים אלא בשבת הבאה..."

איגריה אשר הגיעה מספרד (או צרפת), רשמה ביומנה את הנוהג הירושלמי בהשוואה למה שהיא הכירה בארצה: "אצלנו נשמרים הימים שלפני הפסחא". מכאן אנו למדים, שהנוהג לצום היה כבר במערב אירופה במאה הרביעית. 

למרות הקשיחות המתוארת של הצום בירושלים, עולה גם התחשבות בחולשותיהם של בני האדם: 

"ואם יש מי מבין אלה שאינם יכולים לערוך צומות שבועות תמימים, בכל ימות הארבעים סועדים הם באמצע, ביום חמישי, ואלה שאינם יכולים אף זאת צמים יומיים במשך כל ימות הארבעים. ואלה שאף אינם יכולים לעשות זאת, אוכלים מדי ערב בערבו. כך הוא כאן המנהג, מזונם במשך ארבעים הימים כזה הוא, שאין הם אוכלים כל לחם, ואינם טועמים שמן ולא כל דבר מן העץ, אלא מים בלבד ונזיד קטן של קמח."

אם כן, ראשיתו של צום ארבעים הימים, הנקרא בקיצור "צום הארבעים" ואפילו רק "הארבעים" (ביוונית ובלטינית: Tessarakosti   ו - Quadragesima) הוא במאה הרביעית.

כבר במקרא ניתנה משמעות למספר ארבעים- של תקופת מבחן, תקופת מעבר, תקופה שמביאה עימה סוף לעידן הישן והתחלה של עידן חדש. 

הנה מספר דוגמאות לארבעים ימים כתקופה המקדימה שנוי:

פרשת המבול: 

 אָנֹכִי מַמְטִיר עַל-הָאָרֶץ, אַרְבָּעִים יוֹם, וְאַרְבָּעִים לָיְלָה; וּמָחִיתִי, אֶת-כָּל-הַיְקוּם אֲשֶׁר עָשִׂיתִי, מֵעַל, פְּנֵי הָאֲדָמָה. ... וַיְהִי, מִקֵּץ אַרְבָּעִים יוֹם; וַיִּפְתַּח נֹחַ, אֶת-חַלּוֹן הַתֵּבָה אֲשֶׁר עָשָׂה.  (בראשית ג'; ד' ו')

מות יעקב:

וַיַּחַנְטוּ הָרֹפְאִים אֶת יִשְׂרָאֵל.  ג וַיִּמְלְאוּ לוֹ אַרְבָּעִים יוֹם כִּי כֵּן יִמְלְאוּ יְמֵי הַחֲנֻטִים; (בראשית נ'; ב'- ד')

המן במדבר:

וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אָכְלוּ אֶת הַמָּן אַרְבָּעִים שָׁנָה עַד בֹּאָם אֶל אֶרֶץ נוֹשָׁבֶת (שמות טז'; לה)

המרגלים תרים את הארץ:

וַיָּשֻׁבוּ מִתּוּר הָאָרֶץ מִקֵּץ אַרְבָּעִים יוֹם. (במדבר יג'; כה)

משה בהר סיני:

וַיָּבֹא מֹשֶׁה בְּתוֹךְ הֶעָנָן וַיַּעַל אֶל-הָהָר; וַיְהִי מֹשֶׁה בָּהָר אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה. (שמות כד'; יח)

משה צם לפני קבלת עשרת הדברות: 

וַיְהִי שָׁם עִם ה' אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה לֶחֶם לֹא אָכַל וּמַיִם לֹא שָׁתָה; (שמות לד; כח)

אליהו בדרך אל הר חורב: 

וַיֵּלֶךְ בְּכֹחַ הָאֲכִילָה הַהִיא אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה עַד הַר הָאֱלֹהִים חֹרֵב. (מלכים א יט'; ח)

ויש דוגמאות מקראיות לפרק זמן זה, של ארבעים ימי צום, בהקשר של תענית והכאה על חטא:

משה צם (בשנית!), אבל הפעם כתענית על חטא העם:

וָאֶתְפֹּשׂ בִּשְׁנֵי הַלֻּחֹת וָאַשְׁלִכֵם מֵעַל שְׁתֵּי יָדָי; וָאֲשַׁבְּרֵם לְעֵינֵיכֶם.  יח וָאֶתְנַפַּל לִפְנֵי ה' כָּרִאשֹׁנָה אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה. לֶחֶם לֹא אָכַלְתִּי וּמַיִם לֹא שָׁתִיתִי:  עַל כָּל חַטַּאתְכֶם אֲשֶׁר חֲטָאתֶם (דברים ט'; יז - יח)

יונה מכריז על גורל נינוה:

וַיָּחֶל יוֹנָה לָבוֹא בָעִיר, מַהֲלַךְ יוֹם אֶחָד; וַיִּקְרָא וַיֹּאמַר עוֹד אַרְבָּעִים יוֹם וְנִינְוֵה נֶהְפָּכֶת. ה וַיַּאֲמִינוּ אַנְשֵׁי נִינְוֵה בֵּאלֹהִים וַיִּקְרְאוּ צוֹם וַיִּלְבְּשׁוּ שַׂקִּים, מִגְּדוֹלָם וְעַד-קְטַנָּם. (יונה ג'; ד - ה)

ישוע וארבעים ימי הצום

"בָּרֶגַע שֶׁעָלָה מִן הַמַּיִם רָאָה אֶת הַשָּׁמַיִם נִפְתָּחִים וְאֶת הָרוּחַ יוֹרֶדֶת עָלָיו בִּדְמוּת יוֹנָה. 11 יָצָא קוֹל מִן הַשָּׁמַיִם: "אַתָּה בְּנִי אֲהוּבִי, בְּךָ חָפַצְתִּי." 12 מִיָּד הוֹצִיאָה אוֹתוֹ הָרוּחַ אֶל הַמִּדְבָּר, 13 וּבַמִּדְבָּר שָׁהָה אַרְבָּעִים יוֹם כְּשֶׁהַשָֹטָן מְנַסֶּה אוֹתוֹ. הוּא הָיָה שָׁם עִם הַחַיּוֹת, וְהַמַּלְאָכִים שֵׁרְתוּהו." (מרקוס א')

הטבילה של ישוע בירדן הייתה אמורה להיות תחילת "הקריירה" שלו ורגע פריצת שליחותו לעולם:

עתה משהוכרז כ-"בן האלוהים" – מה מונע בעדו להכריז מיידית לאנושות את בשורתו ואת בואה של מלכות האלוהים?? 

אלא שלאלהים (ולבנו) יש מסעות אחרים מאלה שבני אדם מתכננים...

וישוע מוצא את עצמו בַּמִּדְבָּר השומם מבני אדם, לתקופה של ארבעים ימים. ביוונית הביטוי חריף יותר, וכתוב שהרוח "זרקה" אותו למדבר! ἐκβάλλει εἰς τὴν ἔρημον.

מדוע?

השטן מנסה את ישוע, בוטיצ'לי, מתוך מחזור ציורי ישוע בקפלה הסיסטינית, רומא

ישוע, בתור הבן הנבחר של אלוהים, צריך לעבור את אותה תקופת מבחן ומעבר ואת אותה התקופה המביאה עימה סוף לעידן הישן והתחלה של עידן חדש... רק אחרי שיסיים ארבעים ימים – יוכל להתחיל את תפקידו החדש. הדמיון למשה ואליהו אשר צמו בַּמִּדְבָּר, טרם קבלתם את התגלות האלהים, למשך ארבעים ימים – מתבקש מאליו, אלא שפה יש היפוך: האלוהות כבר התגלתה לו (לישוע) ואז הוא 'נזרק' למדבר בתנאי צום... מהיפוך זה מתברר שהשליחות של ישוע לאנושות היא עצמתית לא פחות מהתגלות האל לנבחריו. 

  דמיון נוסף ומשמעותי לא פחות, והוא סיפור ארבעים השנים של עם ישראל במדבר: 

כִּי אַרְבָּעִים שָׁנָה הָלְכוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר עַד-תֹּם כָּל-הַגּוֹי אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה הַיֹּצְאִים מִמִּצְרַיִם אֲשֶׁר לֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹל ה' (יהושע ה'; ו).

  כמספר ימי ביקור המרגלים בארץ, כך היה מספר השנים שהעם נאלץ לנדוד בַּמִּדְבָּר:  

בְּמִסְפַּר הַיָּמִים אֲשֶׁר תַּרְתֶּם אֶת הָאָרֶץ אַרְבָּעִים יוֹם יוֹם לַשָּׁנָה יוֹם לַשָּׁנָה תִּשְׂאוּ אֶת עֲוֺנֹתֵיכֶם אַרְבָּעִים שָׁנָה; (במדבר יג'; כה).

ממי ים סוף יצא עם ישראל אל המִּדְבָּר, מתנסה בהתעלות ובשפל, מתנסה בהתגלות האל וחסדיו לבין בגידה באל עצמו.  ארבעים שנים יעברו עד שיזכה העם להגיע לארץ הבחירה:

וָאוֹלֵךְ אֶתְכֶם בַּמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה, לָרֶשֶׁת אֶת-אֶרֶץ הָאֱמֹרִי. (עמוס ב'; כה).

ממי הירדן יצא ישוע למדבר להתנסות בשפל ובהתעלות:

כְּשֶׁהַשָֹטָן מְנַסֶּה אוֹתוֹ. הוּא הָיָה שָׁם עִם הַחַיּוֹת, וְהַמַּלְאָכִים שֵׁרְתוּהוּ. (מרקוס א)

בניגוד לעם ישראל אשר נכשל בַּמִּדְבָּר (כגון תלונות העם כנגד משה, פרשת עגל הזהב) ועל כן צריך למות בַּמִּדְבָּר כך שרק הדור החדש יגיע ליעד, ישוע צולח בהצלחה את הנסיונות במדבר, ועל כן לא ימות אלא ימשיך מיידית ליעד וְלַיִּעוּד שלו. לפי אוונגליון מתי, ארבעים הימים של ישוע במדבר, היו ימי צום שעברו בנצחון הרוח על פני החומר:

אָז הוֹבִילָה הָרוּחַ אֶת יֵשׁוּעַ אֶל הַמִּדְבָּר לְהִתְנַסּוֹת עַל־יְדֵי הַשָֹטָן, 2 וּלְאַחַר שֶׁצָּם אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה הָיָה רָעֵב. 3 נִגַּשׁ אֵלָיו הַמְנַסֶּה וְאָמַר: "אִם בֶּן־הָאֱלֹהִים אַתָּה, צַוֵּה שֶׁהָאֲבָנִים הָאֵלֶּה יִהְיוּ לְלֶחֶם." 4 הֵשִׁיב יֵשׁוּעַ וְאָמַר: "כָּתוּב לֹא עַל־הַלֶּחֶם לְבַדּוֹ יִחְיֶה הָאָדָם, כִּי עַל־כָּל־מוֹצָא פִי ה'." (מתי ד)

The Temptation of Christ by the Devil, by Félix Joseph Barrias, 1860

נזירי מדבר יהודה, ומנהג ההתבודדות במדבר לפני פסחא

נזירי מדבר יהודה, אשר ביקשו לחקות את ישוע, יצאו בעקבותיו אל המדבר לארבעים ימים בשאיפה להזדכך מחטאיהם באמצעות סיגוף הצום. קירילוס מסקיתופוליס, נזיר וביוגרף, מתאר את יציאתם של הנזירים אל המדבר לחוות התבודדות, להתנסות בקשיים ולהסתפק במועט בדגם של  ישוע. 

אותימיוס הגדול (377 – 473), הנזיר הנערץ ביותר בזמנו, היה זה אשר הנהיג את המסורת:

"היה לאותימיוס הרגל קבוע לפרוש לעומק המדבר במועד הנקוב בחודש ינואר, ולבלות שם את ימי התענית" ובעקבותיו יצא גם תלמידו סבאס (חיי סבאס, פרק 22).

מסתבר שמנהג זה התפשט בקרב הנזירים וכך גם גבריאל, אב מנזר סטפנוס הקדוש במורדות המזרחיים של הר הזיתים, במאה החמישית "נהג לפרוש מן היום השמיני אחרי חג האפיפניה ולהתבודד עד יום ראשון של כפות התמרים... הוא מת באותו מנזר בימי תענית ארבעים הימים ושם נקבר בהיותו בן שמונים" (חיי אותימיוס, פרק 37).  

הנחת חוקרי הליטורגיה היא, שבדומה להיווצרות הליטורגיה הנוצרית בהשראת האירועים בחיי ישוע, כך גם הנהיגו הנזירים - שיש להתחיל בתענית מיד לאחר חג האפיפניה (חג המציין את יום טבילתו של ישוע).  בימינו סופרים ומחשבים ארבעים ימים לפי ולפני יום הפסחא. התקופה נקראת, כאמור, "צום הארבעים" או בלועזית של ימינו LENT - מהמילה "התארכות", משום שבתקופה זו השמש מאריכה את שעותיה. 

שימו לב לתמונה פנטסטית זו, פרי מכחולו של הצייר הפלמי פטר ברויגל (האב): הקרנבל נגד לנט!

ברויגל אוהב הווי פלמי, ולכן צייר את כיכר העיר עמוסה בדמויות - כהרגלו. אלא שהפעם מגיחות משני צידי התמונה דמויות המייצגות שני הפכים:

 מימין, מכיוון הכנסייה, מגיעה דמות נזירית, סגפנית, כחושה וחמורת סבר, האוחזת (כמו אביר היוצא למלחמה) תרווד ועליו שני דגים (סמל למזון הפשוט והצנוע, היאה לתקופת הצום, והדגים כמובן מסמלים את ישוע). בעקבותיו מזדחלת שיירה של אנשים צנועים ואדוקים. סצינות של מעשי חסד בצד זה של התמונה, מוכיחות את המסר הדתי והמוסר הנוצרי המתבקש בתקופת התענית.

משמאל, מוביל נסיך הקרנבל השמנמן והנהנתן, תהלוכה הוללת וצבעונית. הוא עצמו יוצא מבית המרזח רכוב על חבית יין ומחזיק שיפוד עם ראש חזיר...  

 התמונה החיננית נושאת מסר דתי: על כל אחד לבחור לאיזה צד הוא מצטרף (אני עוד 'לא סגורה' על עניין זה).

יום שני הנקי, יום רביעי של האפר - כך נפתחת תקופת תענית הארבעים! 

 במזרח האורתודכסי הכל ארוך יותר ומורכב יותר ואכן סופרים אחרת את 40 הימים! מתכוננים אל הצום נפשית  וליטורגית כבר ארבע  שבועות קודם... יום הצום עצמו, נפתח ב- "יום שני הנקי" (ביוון מעיפים עפיפונים)

ובמנזרים - בשלושה ימי צום ושתיקה מוחלטים! אל תנסו להתקשר לפטריארכיה או למנזרים אורתודוכסים בימים אלו. לא יענו לכם...

במערב הלטיני נפתח הצום ב- "יום רביעי של האפר" (ולאחר שבוע של קרנבלים מאד לא דתיים...), והמיסה המרשימה תערך מחר בכל הכנסיות הקתוליות בארץ ובעולם.

המקראות מכתבי הקודש בכנסייה הקתולית, מחר (26-2-2020), במיסת יום רביעי של האפר

תהיינה כמובן מאד רלוונטיות לנושאי התענית והציפייה למחילה...

למשל המילים מהנביא יואל ב: 12 – 18:

וְגַם עַתָּה נְאֻם ה' שֻׁבוּ עָדַי בְּכָל-לְבַבְכֶם; וּבְצוֹם וּבִבְכִי וּבְמִסְפֵּד.  יג וְקִרְעוּ לְבַבְכֶם וְאַל בִּגְדֵיכֶם וְשׁוּבוּ אֶל ה' אֱלֹהֵיכֶם: כִּי-חַנּוּן וְרַחוּם הוּא אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וְנִחָם עַל-הָרָעָה.  יד מִי יוֹדֵעַ יָשׁוּב וְנִחָם...

וכן הקריאות ממזמור תהילים נא;  מהאגרת השנייה אל הקורינתים ה: 20 - ו: 2 וכמובן מפרק ו' באוונגליון מתי.  

צפייה במיסת האפר המרשימה בבזיליקת פטרוס הקדוש בותיקן.
- מדקה 42  תראו את משיחת האפר לכהנים ומדקה 46 לקהילה

כדי לציין את התקופה של התענית והציפייה לפסחא, ממחר הכנסייה הקתולית תלבש סגול ברוב הימים עד יום ראשון של התחייה / פסחא, אשר יהיה בשנה זאת ב- 12.4.2020 . הכנסייה האורתודוכסית תלבש סגול ושחור עד יום ראשון של התחייה למניינם...  ב- 19.4.2020.

אז מה הקשר לפנקייק?!

היום שלפני תקופת הארבעים במסורת הקתולית נקרא יום שלישי השמן... ובצרפתית "מרדי גרא" Mardi Gras,  כשם הקרנבל המפורסם בניו אורלינס. הוא נקרא כך משום שזה היום האחרון שבו ניתן עדיין לאכול את כל המאכלות האסורים, ובהחלט רצוי לחסל את המזונות שיהיו אסורים בשבועות הבאים. 

בעבר, במקומות שהיו שומרי מסורת, החנויות היו מנסות להיפטר ממוצרים אלה לקראת תקופת הארבעים, ומדפי הבשר היו מתרוקנים (ליהודים שביננו: זוכרים איך מנסים לחסל את החמץ בבית ובחנויות לפני פסח?). כך הפך השבוע האחרון שלפני הצום לחגיגת אכילה, שלא לדבר על מנעמים נוספים שיהיו אסורים בתקופת התענית. בכל ארץ שהייתה, או עודנה, קתולית יש תפריט נהנתני לימים אלה ובמיוחד ליום שלישי 'השמן'.

השם האנגלי ליום זה הוא Shrove Tuesday , מהפועל shrive, שפירושו לקבל מחילה.

אם עברנו לאנגלית אז הבה נעבור לאנגליה... 

המסורת המשעשעת של אנגליה, נקראת: יום ראשון של הפנקייק!

ליהודים קשה להבין זאת, אבל השימוש בשומן מן החי כל כך רווח בעולם הנוצרי, עד שמשתמשים בו לכל דבר ועניין כולל הכנת פנקייקים...  באנגליה (שאיננה קתולית ובמידה מסויימת כמעט שאיננה דתית בכלל), נשמרה המסורת של הכנת הרבה פנקייקים כדי לחסל את השומן שעוד נותר בבית. לפיכך גם נוצרה מסורת של אכילת פנקייקים, אבל עם תוספת הרבה יותר משעשעת ממה שנדמה לכם:

הנה מדגם של תמונות, ונתחיל עם הנסיכה קייט מידלטון ב- 'יום שלישי של הפנקייק' באנגליה: 

ומה יותר משעשע ממרוצי פנקייק? הנה מבחר תמונות ממה שקורה היום בממלכה המאוחדת...:

אל תפספסו את הסרטון הבא! מקווה שגם אצלנו יש רבנים ספורטיבים עם חוש הומור וקלילות

לסיום:

לנוצרים בכלל אני מאחלת היום "בתאבון",

ולשומרי המסורת אני מאחלת שהחל ממחר - תזכו לארבעים ימים של משמעות ורוחניות, כאלה שיביאוכם ערוכים ומוכנים לחג הפסחא.

הזמנה ליום העיון על רוסיה – דת פוליטיקה ונדל"ן בירושלים
ביום רביעי 4-3-2020
על הכנסייה הרוסית – דת ופוליטיקה

אל תפסידו ערב מרתק, הזדמנות להבין סוף סוף מה יש לרוסים בירושלים...
הנה התכנית והנה הלינק להרשמה:

הזמנה לסיור מעניין על אישה יוצאת דופן ביום שישי 6-3-2020: 

סיור בחירה ביום בחירות

 יום שני, 2 בחודש מרץ 2020
התפנו מקומות אחרונים למהירי החלטה:

למעונינים לקבל עדכונים נוספים מומלץ להצטרף לקבוצת הווטסאפ
 "מאגר המידע של יסכה הרני"