מה בין סירוב החיילים לשינוי שם המלחמה

בימים אלה של מציאות מורכבת ומטלטלת, אנו, אימהות ישראל, עומדות בפני אתגר כפול: להגן על ילדינו ולשמור על ערכי החברה שלנו. האירועים האחרונים - סירובם של 130 חיילים לשרת והניסיון לשנות את שם המלחמה - מדגישים את עומק המשבר הערכי והמוסרי שאנו ניצבים בפניו.

"זאת לא מדינה שאני מוכן להקריב את חיי עבורה" - מילים אלו מהדהדות ברחבי הארץ.
חיילינו, ילדינו, מביעים אכזבה עמוקה:

• הם חשים מנוצלים למטרות פוליטיות

• הם מאבדים אמון במערכת שאמורה להגן עליהם

• הם מצביעים על בעיות עמוקות כמו הפקרת החטופים והמשך הכיבוש.

הניסיון לשנות את הנרטיב בעוד ילדינו מביעים את כאבם, נתניהו מקדם מהלך לשינוי שם המלחמה ל"מלחמת תקומה".

זהו ניסיון ברור:

• ליצור נרטיב של תחייה לאומית

• להסיט את תשומת הלב מהמחיר האנושי הכבד

• ליצור תודעה כוזבת המצדיקה את המשך הלחימה
   

אנו, תנועת האימהות נגד אלימות, מזהירות: נרטיבים כוחניים אלה אינם רק אמצעים לעיצוב תודעה, אלא פעולה אלימה בפני עצמה. כמו אלימות פיזית, גם אלימות תודעתית:

• פוגעת ביכולת להבחין בין אמת לשקר

• משפיעה על הדורות הבאים

• מעצבת את עתיד החברה

• מדכאת ביקורת על המנהיגות
   

הניגוד בין המציאות הקשה בשטח לבין הנרטיב המפואר שמנסה ליצור הממשלה מדגיש את הנתק ההולך וגדל בין ההנהגה לבין אלה הנושאים בנטל הלחימה. בעוד נתניהו מנסה לצייר תמונה של תקומה, ילדינו בשטח חווים מציאות של אובדן ואכזבה.

עלינו להכיר בכוחם של נרטיבים, לפקוח עיניים ולהטיל ספק. נדרוש מנהיגות אמיצה שתבחר באמת, שקיפות וכבוד, ולא תשתמש בשפה ככלי לשליטה אלא להעצמה.
השפה מעצבת את תודעתנו, ועלינו להיות מודעים לנזקיה ולדרוש עתיד טוב יותר לילדינו. רק כך נוכל לבנות חברה המבוססת על צדק, כבוד הדדי, ושלום אמיתי.

עייפות פיזית ונפשית מהמלחמה, סלידה מרוח הימין הקיצוני בצבא ובעיקר זעם על הפקרת החטופים: 130 חיילים במילואים ובסדיר חתמו על מכתב שבו הם מודיעים כי לא יתייצבו יותר אם נתניהו לא יחתום על עסקה

"זאת לא מדינה שאני מוכן להקריב את חיי עבורה": 130 חיילים הודיעו שיסרבו לשרת

הארץ | ליזה רוזובסקי

צילום: דובר צה"ל ושאטרסטוק. עיבוד: איילה ברגר

הצטרפו אלינו לסיור וירטואלי, מיפו לעזה... 76 שנה ו-76 ק״מ.

מיאפא לעזה - ביום ראשון, 13.10 בשעה 13:00 חוף מזרחי, 10:00 חוף מערבי, 20:00 ישראל.

אתן.ם מוזמנות.ים לסיור וירטואלי בעיר הפלסטינית הכי מרכזית עד 1948 - יאפא. במהלך הסיור נלמד על משמעות הנכבה הפלסטינית בכלל ושל יאפא בפרט. על היחסים בין תל אביב ויפו מחד, ובין עזה ויפו מאידך, לפני הנכבה ובמהלכה. איך נכבשה יפו ב-1948, ומה עלה בגורל האוכלוסייה שלה. איך נוצרה רצועת עזה ומיהי האוכלוסייה הגרה בה כיום. ניעזר בתמונות ומפות להמחשת הנושא.

מנחה: עמר אלע'בּארי - עמותת זוכרות

 סיימנו אתגר 21 לקראת כיפור זה הזמן להעמיק בטראומה ובקורבנות במישור האישי והפוליטי. דנו במציאות הכואבת של מכתבי הרבנים שמקדמים מדיניות הרעבה והשמדה בעזה, וקראנו להקשיב לקולן של המתנגדות להמשך הלחימה, שמביעות אי אמון בצבא ובתוכניות שמובילות למעשי ג'נוסייד. המלחמה הזו מייצגת לאומנים קיצוניים ואינה משקפת את ערכינו. הפופולריות של תוכניות כמו "הרעבה והשמדה" מצביעות על מצב החברה הישראלית כיום, ואנו קוראות לעצור את שפיכות הדמים.

אנו מזמינות אתכן להאזין להקלטות המפגשים, ללמוד ולהצטרף לשיח על התנגדות ופעולה למען עתיד טוב יותר לכולנו.