היי, שלום לכן! 

הניוזלטר הזה נחלם ונרקם במוחי כבר זמן מה. הרגיש לי שזה משהו שנכון לעשות אותו.

מעניין אותי לייצר איתכן קשר עמוק יותר ואולי דרך מיילים יכול לקרות איזה קסם אחר שלא קורה במדיה החברתית? 

מה זה אומר הקשר הזה? אני רוצה לייצר כאן איזשהו מרחב שיאפשר לי לשתף אתכן בנושאים

שבהם אני מתעסקת וחוקרת, למשל: מיתוג אישי, הגשמת חלומות, אורח חיים מאוזן, אושר, משמעות, פרודוקטיביות, זוגיות מאוחרת או מתקדמת, עשייה חברתית, ועוד. 

אחת לחודש אאסוף חוויות, רשמים ותובנות מהחיים, הקריירה ומפגשים עם אנשים ואארוז אותם

כאן הכי יפה שאני יכולה. מקווה שתהנו! 

• שיעור ג׳וסי במיתוג אישי או: עברה שנה מאז סגרתי את ג׳וסי

• טור דעה גוסי על חזרתו של טרנד ההירואין שיק

• תקצירי הפרקים האחרונים בפודקאסט + לינקים

• טיפ ג׳וסי: על ניהול זמן 

• עדכונים ותוכניות ל-2023: יהיה ג׳וסי!

אז לפני שנתחיל, אני רוצה לעשות רגע Recup על השנה האחרונה בה עברתי שינוי משמעותי בחיים ושיעור ענק במיתוג אישי. 

בנובמבר 2021 סגרתי את סוכנות הדוגמנות ג׳וסי אחרי שלוש שנים של פעילות בהן שיננו לחלוטין את פני תעשיית האופנה בישראל. זאת היתה החלטה לא פשוטה שדרשה המון אומץ לסגור סוג כזה של מפעל. על אף החשש מלהתמודד עם השינוי, העשייה פורצת הדרך שלנו וכל הגלאם שהיה בזה, שיחררתי אותה. 

בלי לדעת יותר מידי מה הלאה, בלי תוכנית ברורה, לקחתי רגע זמן לחשוב. בהתחלה היה לי קשה מאד עם זה שלא הייתי ״סגורה על עצמי״ כי אני אישה שמתנהלת תמיד עם תוכניות ומטרות קדימה. אבל בהמשך הדרך, אחרי המון כאב וחוסר אונים, הבנתי שכנראה זה המצב הבריא יותר עבורי להיות בו, מקום של התפתחות ושינוי מתמיד. הרי אין שום דבר ודאי בעולם מלבד השינוי. אז אני אוהבת להיות אישה בתהליך, חוקרת, לומדת, מתפתחת וגדלה לאט לאט. בקצב שלי ועם כוונה וחיבור לרגשות.

בשיחות שניהלתי במסגרת הפודקאסט שלי ג׳וסיטוק (השם נשאר עוד מימי הסוכנות), עם פרסונות שאני מעריכה ומעריצה, למדתי שכולנו, גם כשלא יודעים את זה עלינו, עוברות טרנספורמציות ושינויים כל הזמן. אז בעצם אנחנו יכולות להרגיש שאנחנו בחברה טובה, כולנו באותה סירה. דקלה גולדשטיין מלמוד קראה לזה, בפרק שהקלטנו, ״סדקים״, היא אומרת שדרכם אנשים מתחברים למותג שאנחנו. אני חייבת להודות שיש בזה משהו מאד מנחם. 

אז נכון שהסוכנות נסגרה, אבל המותג ״ג׳וסי״ הוא אני, ג׳וסי זו דרך חיים עסיסית, שחיה את החיים לא מפחדת לנסות, לטעות, להמשיך לנוע וממצה אותם עד תום, אני אוהבת את הג׳וס הזה, בשבילו שווה לחיות.

 אני לא בטוחה איזה מגזין יצא עם הכתבה הזאת קודם, הניו יורק פוסט, אל או קוסמופוליטן, אבל ביום אחד הוצפתי בסרטונים ויראליים מכל כיוון שמביעים את דעתם על הנושא. בהתחלה זה באמת נשמע לי מגוחך לחלוטין, ההירואין שיק מעולם לא נעלם (הוא תמיד היה כאן בדרך כזאת או אחרת ) ומצד שני, מי באמת החליט שהוא חוזר דווקא עכשיו? זה הרגיש לי כמו קליקבייט, ניסיון נואש של המדיה לחשיפה ופרסום. כעסתי על המגזינים שנותנים מקום להכרזות מטופשת ומסוכנות רק בשם הרייטינג. ולמה זה מסוכן? לפני הכל בואו רגע נבין בכלל מה זה ההירואין שיק. 

המונח "הרואין שיק" הוטבע בשנות ה-80, כהתייחסות מטפורית ומילולית לפופולריות של סם ההרואין בתעשיית הדוגמנות. מראה המאופיין בעור חיוור, צללית גוף דקה מאוד, עיגולים כהים מתחת לעיניים, בגדים אנדרוגניים ושיער רפוי. 

הלוק האלמותי ומבנה הגוף הנדיר שמייצג אולי 1% מהאוכלוסיה הוא עדיין הסגנון המועדף על מעצבי על ועד היום אנחנו רואות דוגמניות דקיקות ואנדרוגניות על מסלולי התצוגות. לא ארחיב כאן יותר מידי על למה חשוב שיהיה יצוג של אידאל יופי מגוון באופנה, את זה אתן כבר יודעות. אז תסכימו איתי שההירואין שיק לא נעלם, אידאל היופי לא השתנה באמת, אבל מה שכן השתנה זה המודעות והשיח על שינוי אידאל היופי שהתרחב. אנחנו כבר יודעות יותר על העולם ויודעות שיש בידנו את היכולת לבחור מה יפה ונחשק בעיננו. אני לא חושבת שזה טרנד או שהוא חוזר. אבל אנחנו השתננו ונמשיך להשתנות. 

בשנה האחרונה החלטתי להרחיב את תחומי העיסוק שלי, אחרי 13 שנים בהן התמסרתי טוטאלית לשינוי אידיאל היופי אבל הנושא הזה ללא ספק עדיין בוער בעולם. לאחרונה התארחתי בפודקאסט של התזונאית, קרן אן גיימן, ״חטיפי בריאות״ ודיברנו על דימוי גוף בריא ואיך משיגים/ות כזה. 

אני מאמינה שאידאל היופי כפי שהוא מוצג בעולם האופנה והסלבס, משפיע באופן הדוק לדימוי הגוף הרווח אצל נערות ונשים (וגם גברים יותר ויותר). אנחנו רוצות להשתייך, להרגיש שאנחנו עומדות בסטנדרט ואם הוא לא סטנדרט מציאותי, יכולה להיות השפעה משמעותית על דימוי הגוף והערך העצמי. לכן הכרזה כזאת במגזינים היא פשוט לא אחראית! יכול להיות שאני נאיבית, אבל בסוף מדובר באנשים מאחורי כל החלטה לכתוב ולפרסם כתבות כאלה. אחרי כל מה שהצלחנו להשיג בעשור האחרון בתחום שינוי אידאל היופי, עדיין יש עוד המון לעשות. מה דעתכן?

פרק 34: מאֶתְגָּר להזדמנות | הסיפור של שי סניור

דצמבר הוא חודש המודעות לזכויותיהם של בעלי מוגבלויות, הזדמנות טוב לפרק המרתק הזה שבו שוחחתי עם שי סניור, יזם חברתי, מייסד ובעלים של חברת פלט״ה (ראשי תיבות של "פעל לטובת האחר"), רגע לפני המסע שלו באירופה, שם הוא הולך לסגור כמה חוזים עם חברות אופנה גדולות שירכשו את הזכות להשתמש בתו התקן שיצר עבור הנגשת אופנה לאנשים עם מוגבלויות.

בשיחה שי סיפר לי את הסיפור שלו, על סיבה שבגללה החליט לייצר אלטרנטיבות מוצלחות יותר של אופנה עבור אנשים עם מוגבלויות ואיך בדיוק הוא מתכוון לעשות את זה בשוק הבוסרי הזה שהוא כמו אוקיינוס כחול של אפשרויות עבורו. קחו לינק >

פרק 35: אנשים מתחברים אלייך דרך הסדקים | א׳-ב׳ של מיתוג אישי עם דקלה גולדשטיין מלמוד

דקלה גולדשטיין מלמוד, היא מומחית למיתוג אישי ויזמות חברתית ובעלת מיזם קולינרי חברתי שנקרא ״החברים של דקלה״- ארוחות שף שמחברות בין אנשים. היא עושה המון דברים אבל אם תשאלו אותה איך היא מגדירה את עצמה בלי טייטלים, אז התשובה שלה היא שהיא מחברת בין אנשים וכל מה שקשור לחיבורים הכי מרגש אותה.

ביחד צללנו לשיחה על מיתוג אישי כשהתבססנו על המדריך החינמי למיתוג אישי שדקלה מחלקת בנדיבות לכל דורש ואני מאד מאד ממליצה עליו (לינק בעמוד הפרק). קחו לינק >

פרק 36: אומץ זה לחיות את האמת שלך | שיחה על מיתוג אישי עם נרקיס אלון

נרקיס אלון היא אישה אמיצה, שמעתי את השם שלה המון בשנים האחרונות בהקשר לדאבל יו, קהילת הנשים שהקימה, הפודקאסט הפופולרי שלה ״משחקות באש״  וגם הספר שכתבה ״אישה חיה״, המתאר את המסע שעברה יחד עם בן זוגה בחיפוש אחר חיבור לגוף ולמיניות שלה.

לאחרונה רונית כפיר שהתארחה בפודקאסט (פרק 28), הכירה ביננו והיה לי ברור שאני חייבת להקליט איתה פרק על המסע שלה ועל הקשר ההדוק שבין החיבור לגוף, לבין הגשמה עצמית, מנהיגות ויזמות. השליחות שלה היא להוביל את השיח בנושא החשוב הזה, שיח חשוף ששם אותה על המוקד עם האמת שלה. קחו לינק >

פרק 37:  KEEP IT SIMPLE | שיחה חשובה מאד עם יובל סער

יובל סער, הוא המייסד והעורך הראשי של מגזין פורטפוליו, שהפך בשנים האחרונות למפעל ממש וה-מקום לכל מה שחשוב ויפה בעולם האמנות והעיצוב, כולל הפודקאסט הפופולרי ״תיק עבודות״, סדרת הרצאות ואירועי תוכן ועוד פרויקטים מעניינים, תחת המטרייה היוקרתית של מותג העל שהקים ותחזק בעקביות והתמדה במשך 17 שנים.  יובל טוען שהדבר הכי חשוב זה להכיר את המערכת והשיטה שנהוגה בתחום שלך, ללמוד את ההיררכיה. לדעת מה חשוב ולתעדף ממש כדרך חיים, להבדיל בין עיקר לתפל, לשאוף לפשט את הדברים ככל האפשר, לא לבזבז זמן על התלבטויות מיותרות ובקצרה KEEP IT SIMPLE.  

עבר חודש מאז שהקלטנו, אני כבר מיישמת כמה תובנות מהפרק הזה וכתבתי על לכן טיפ יעיל במיוחד (ממש פה למטה). הלינק לפרק>

בכל ניוזלטר אחלוק איתכן איזושהי תובנה שהתרחבה אצלי בזמן האחרון בעקבות הדרך שאני עוברת. הפעם אתייחס לניהול זמן, איזה נושא מעצבן הא?

מודה שאף פעם לא הבנתי איך לעשות את זה נכון ותאמינו לי שניסיתי הכל! ויעידו אלה שעוקבות אחריי באינסטגרם שאני אחת שמנסה דברים. אז אחרי הקלטת פרק 37 עם יובל סער, תהיתי לעצמי, האם יעילות היא תכונה מולדת? אולי זה עניין של ריכוז ולכן בעולם מלא הפרעות קשב, אין לי סיכוי להתייעל? אולי אני צריכה לבדוק איך החולשה משרתת אותי (כמו שדקלה לימדה אותי בפרק 35)?? יובל אומר שהוא האדם הכי יעיל שהוא מכיר, לכן אולי אי אפשר ללמוד ממנו על ניהול זמן. אבל מצד שני הוא גם יודע לא להסתבך ולהתלבט יותר מידי וכך הוא מפשט את העבודה מלשון פשטות, מקצר זמנים וזה משרת את היעילות שלו. מחשבות על יעילות במובן של היררכייה, תעדוף בין עיקר לתפל הדליקו אותי והראש לא הפסיק לעבוד. 

בימים שלאחר מכן, ניסיתי משהו חדש כדי לנסות לשפר את נושא היעילות בחיי. קודם כל, החלטתי שבשעות הבוקר המוקדמות (שהן זמן הזהב שלי, לכל אחת יש את זמן הזהב שלה) אבצע משימות שדורשות ריכוז גבוה, כמו למשל: כתיבת קורס או כתיבת הניוזלטר הזה. שנית, כדי להפיק את המירב מהזמן הקצר הזה (שהוא ברוטו משהו כמו שעתיים) הקצבתי 30 דקות לכל משימה. בגלל שהזמן קצר, הצלחתי להתחייב ללא הצצות בווטצאפ ורשתות חברתיות וכאשר השעון צילצל עברתי מידית למשימה הבאה, ללא קשר לכמות ההספק של המשימה הקודמת.

בעצם, מה שביקשתי לעשות בניסוי הזה, זה להשתחרר מהצורך להגיע לתוצאה מידית ומושלמות תמורת ההשקעה. הרבה פעמים, ביחוד כשאת עוסקת בתוכן, הרצון להגיע לתוצאה מסויימת, מייצר מחסום ובאופן טבעי גם חוסר בריכוז והרבה תסכול. כשלקחתי השראה מיובל, הבנתי שאני יכולה לפשט את תהליך העבודה שלי לאופן שבו אני משקיעה ריכוז בזמן קצר אבל באופן עיקבי וכך בעצם להגיע ליעדים שלי בזרימה וביעילות.

קחו לדוגמא את המשימה של בניית קורס הפודקאסטים שלי, תהליך כתיבה שכולל עשרה פרקים מפורטים על כיצד מפיקים פודקאסט עצמאי. עבודה בשיטה שתארתי, הביאה אותי לקו הגמר בדיוק בדדליין שקבעתי לעצמי. בעקביות יומיומית, חצי שעה כל בוקר, סיימתי תוך שלושה שבועות לכתוב את הקורס. 

ואם לסכם, זה הטיפ והוא עובד: 

 1. תכננו את סדר היום לפי רמת הריכוז שלכן (זמן הזהב שלכן) לאורך היום. תעדפו את המשימות שחשובות לכן בזמן הזה ומשימות פחות חשובות לזמנים שהריכוז פחות נוכח.

2. חלקו את הזמן שיש ברשותכן לפרקים קצרים. שימו טיימר, תרחיקו טלפונים כדי להמנע מהסחות דעת. כשנגמר הזמן, עברו ישר למשימה הבאה גם אם לא סיימתן את הקודמת (כמובן שרצוי לקחת הפסקה של כמה דקות להתרענן בין לבין).

3. חיזרו על הפעולה בעקביות כל יום עד לסיום הפרויקט.  

עבורי השיטה הזאת פתחה את הראש וממש הופכת מיום ליום לדרך חיים, אני יודעת שבדרך הזאת אצליח להשלים גם את הפרוייקטים הגדולים ביותר. ממליצה מאדדדדדד, מה שנקרא - תודו לי אחר כך.

2023 הולכת להיות עבורי שנה מלאת עשייה. 2022, היתה שנה של חיפוש זהות ומשמעות, קבלה עצמית עמוקה ויצירת מפת חלומות חדשה ששמה דגש על הוולביינג ולתוכה יוצקת את המטרות והרעיונות. מעבר מ״תוצאה״ ל״דרך״, הבנה שאני אוהבת להיות ״אישה בתהליך״ בסקרנות ומחקר פנימי מתמיד. 

2023 תהיה שנה שבה אגשים מתוך המקום הזה ואני מתרגשת לקראתה: 

ג׳וסי #1 : התחלתי שיתוף פעולה מרגש שבמסגרתו אגיש את פודקאסט בנושא עולם העבודה החדש עבור חברת BUYME.

ג׳וסי #2: אני מתכננת ריטריט למיתוג אישי בלוקיישן קסום (פרטים בקרוב Stay tuned). 

ג׳וסי #3: קורס דיגיטלי ליצירת פודקאסט מתגבש לו ובקרוב מאד יצא לרכישה.

איזה כיף, החיים מלאי הפתעות. אני מזכירה את זה לעצמי כל בוקר במהלך כתיבת הבוקר שלי, גם בימים אפרוריים, תמיד יש עשייה, למידה, התבוננות ועבודה פנימית שעושים את כל ההבדל.

טוב, זה היה כיף! נהניתי מאד מהכתיבה הזאת, מקווה שאתן נהניתן מהקריאה. 

אשמח מאד לקבל פידבקים ומחשבות במייל חוזר או באינסטגרם שלי, אני זמינה לשאלות, התייעצויות והכוונות וגם מוזמנות לקבוע איתי פגישות אישיות בזום על מגוון נושאים כמו מיתוג אישי, יצירת תוכן, פודקאסטים והגשמת פרויקטים. מתחת לטקסט בכפתור האדום. הניסיון האישי והמקצועי שלי עשיר ומעמיק ואשמח להעניק מהידע הרב שצברתי הלאה אליכן.

זהו, אז עד לפעם הבאה, ביוש. 

ריי 🍒