חג שמח יעקב הגדול!
אמנם גופך חסר לנו – אבל העיקר שיש לנו את ראשך!!

מורת דרך שפגשתי באקראי  בכנסיית הקבר, גורמת לי לכתוב את הפוסט הזה. זה היה כך: הגעתי ביום חמישי 25.7.2019 לכנסיית הקבר, לבקר נזיר ביום החג הקתולי של יעקב הגדול. על כך אספר בהמשך. בתור הגדול של תיירים וצליינים שאיתרע מזלם להגיע בדיוק ביום ובשעה, כאשר יש לקתולים זכויות סטטוס קוו לעצור את התנועה ואת הכניסה לקבר הקדוש - משום שחוגגים ליעקב את היורצייט – נתקלתי בה. איני זוכרת את שמה, אבל החיוך שלה והמילים שאמרה לי – רגשו אותי בצורה בלתי רגילה. לא אגיד מה אמרה לי – כדי שלא תחשבו שאני "עפה על עצמי". אספר על דבר אחד: היא הודתה לי על "המתנות", כדבריה, "שאני מרעיפה על מורי הדרך". המילה הזאת  - "מתנה" – היא זאת שחנקה את גרוני. כבר שנה וחצי שאני מפרסמת בעזרת הטכנולוגיה "מתנות" למורי דרך (קבוצות ווטסאפ ייעודיות, ניוזלטר, פייסבוק). זה בזכות דהרמה, השותפה הצעירה להתלהבות שלי, מומחית הטכנולוגיה, וירטואוזית מהרבה בחינות, המעצבת ועורכת את האתר שלי. בשפתה הטכנולוגית היא קוראת למשלוחים שאני שולחת למורי הדרך בכל מיני שמות מקצועיים, ואילו אני מתעקשת: אני שולחת "מתנה". אולי יש לזה שם מקצועי- טכנולוגי: פוסט/בלוג/פייסבוק/השד-יודע-מה, אבל אני מתעקשת: אני מפרסמת - "מתנות".

והנה, בעיתוי בלתי צפוי, בעוד קבוצתה תקועה ב"פקק" של הכניסה לאדיקולה – 'מתנפלת' עלי מורת דרך שאינני מזהה, ואומרת לי במילים מרגשות מאד "תודה על המתנות שאת שולחת"! זה ריגש אותי ביותר. וברגע זה של התרגשות (וסלחו לי – באמת שאינני מאלה ש"עפים על עצמם") בקשתי להצטלם עימה והנה התמונה...

אז מרוב התרגשות שכחתי להסביר לה מהו החג שבגללו היא תקועה שם עם התיירים בתור לקבר של ישוע...ועבורה אני רוצה לשלוח את המתנה הבאה –

 יעקב הגדול והחג ב- 25.7

בכנסיית הקבר בירושלים, חגגו השבוע בצניעות יחסית את זכרו של יעקב השליח. במקום שגופו וראשו קבורים, החג הוא דרמטי ומפואר יותר: בסנט יאגו דה קומפוסטלה שבספרד ובכנסיית סנט ג'יימס הארמנית ברובע הארמני בירושלים. ההבדל בין מזרח ומערב בא לביטוי גם בתאריך החג: בעולם הקתולי החג ליעקב השליח נחוג  ב - 25.7, בזכות המסורת הייחודית שלו באירופה הקתולית.

הדמויות הנקראות יעקב בברית החדשה:

כמה יעקב יש בברית החדשה? הרבה!!! כמעט כמו הפופולריות של השם 'שמעון' (אבל שמעון מנצח).

1. ברשימת 12 שמות השליחים כבר מופיע השם פעמיים: 

"וְאֵלֶּה שְׁמוֹת שְׁנֵים עָשָׂר הַשְּׁלִיחִים: ...

יַעֲקֹב בֶּן זַבְדַּי וְיוֹחָנָן אָחִיו ...,   Apostle James son of Zebedee (brother of the Apostle John)

אַנְדְּרֵי, פִילִיפּוֹס, בַּר־תַּלְמַי, מַתַּי, תּאמָא, יַעֲקֹב בֶּן חַלְפַי וְתַדַּי"  Apostle James son of Alphaeus

2. שתי דמויות עם שם זהה בספר מעשי השליחים:

"בָּאוּ פטרוס וְיוֹחָנָן וְיַעֲקֹב, ...

  ויַעֲקֹב בֶּן־חַלְפַי, שִׁמְעוֹן הַקַּנַּאי וִיהוּדָה בֶּן־יַעֲקֹב, וְעָלוּ אֶל הָעֲלִיָּה - הַמָּקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לִשְׁהוֹת בּוֹ."

3. באגרת אל הגלטים:

למרבה הבלבול, נוסף עוד יעקב אחד, שלפי פאולוס הוא מנהיג חשוב בירושלים, ונקרא "האח של האדון"!  "עָלִיתִי לִירוּשָׁלַיִם לִרְאוֹת אֶת פטרוס וְשָׁהִיתִי אֶצְלוֹ חֲמִשָּׁה־עָשָׂר יָמִים. שָׁלִיחַ אַחֵר לֹא רָאִיתִי אֶלָּא אֶת יַעֲקֹב אֲחִי אֲדוֹנֵנוּ "

לגבי האח של ישוע - אולי מדובר בזה שהאוונגליסטים מונים ברשימת אחיו ואחיותיו של ישוע?

"...הָלַךְ לְעִירוֹ וְתַלְמִידָיו הָלְכוּ אַחֲרָיו. בְּיוֹם הַשַּׁבָּת הֵחֵל לְלַמֵּד בְּבֵית הַכְּנֶסֶת. תָּמְהוּ הַשּׁוֹמְעִים הָרַבִּים וְאָמְרוּ: ...  הֲלֹא זֶה הַנַּגָּר בֶּן מִרְיָם וַאֲחִי יַעֲקֹב וְיוֹסֵי וִיהוּדָה וְשִׁמְעוֹן, וַהֲרֵי אַחְיוֹתָיו פֹּה אִתָּנוּ!" (מרקוס ו')

אני עוזבת את יתר נושאי השם יעקב (על יעקב הקטן פרסמתי בעבר בלינק הזה, אפרופו העובדה שבתקופה הביזנטית חגגו את חגו בכנסיית הגיה ציון, והירצייט שלו חל דווקא ב-  25.12!). רק אציין שהשם בלועזית זוכה לכמה וריאציות כגון: Jacob ,Jiacomo ,James ,Yago   ובהשראת זה שלכבודו החג, גם השם - Diego..  מעכשיו כאשר ישאלו אתכם "מיהו גדול שחקני הכדורגל בהיסטוריה" - נא לענות: יעקב (דיאגו) מרדונה!  

דמותו של יעקב שליח:

לפי האוונגליסטים יעקב הראשון, בן זבדי ואחיו של יוחנן – היה דייג

יש תמונות יותר "רציניות"... כגון זאת שצייר אמן הרנסאנס דומניקו גירלנדיו, בקפלה הסיסטינית: ישוע קורא לבני זבדי, כלומר ליעקב וליוחנן אחיו, הכורעים מולו. וישנו הפסיפס המקסים בכנסייה החדשה במגדלא, בה מופיע הציטוט כיצד ישוע קורא לאחים לעזוב את הדגים ולהיות "דייגי אדם" (כינוי שאין לו תקדים ביהדות או בשום מקום אחר).  

יעקב הדייג שהפך לתלמיד, הוא מהבולטים שבתלמידי ישוע. הוא נמצא באפיזודות חשובות, בהן נכחו בכירי התלמידים, פטרוס ויוחנן. אפשר להגיד שהוא חבר ב - 'שלישיה הפותחת' של ישוע:

1. יעקב נכח במעמד החיאת בתו של יאיר, ראש בית הכנסת ("יֵשׁוּעַ לֹא הִנִּיחַ לְאִישׁ לְהִלָּווֹת אֵלָיו, חוּץ מִפטרוס וְיַעֲקֹב וְיוֹחָנָן אֲחִי יַעֲקֹב", מרקוס ה').
2. יעקב  נכח במעמד ההשתנות /הטרנספיגורציה  ("לְאַחַר שִׁשָּׁה יָמִים לָקַח יֵשׁוּעַ אֶת פטרוס וְאֶת יַעֲקֹב וְאֶת יוֹחָנָן אָחִיו. הוּא הֶעֱלָה אוֹתָם לְהַר גָּבוֹהַּ לְבַדָּם וְהִשְׁתַּנָּה לְעֵינֵיהֶם" מתי יז).
3. בימים האחרונים לחייו, מסר ישוע מסרים על קץ הימים לרביעייה נבחרת ("כְּשֶׁיָּשַׁב עַל הַר הַזֵּיתִים, מוּל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שְׁאָלוּהוּ פטרוס וְיַעֲקֹב וְיוֹחָנָן וְאַנְדְּרֵי בִּהְיוֹתָם לְבַדָּם אִתּוֹ..." מרקוס יג).
    

על היותו בעל מזג חם ניתן ללמוד משני מקורות:

1. ישוע העניק ליעקב ואחיו את התואר המפוקפק הבא: " יַעֲקֹב בֶּן זַבְדַּי וְיוֹחָנָן אֲחִי יַעֲקֹב, אֲשֶׁר לָהֶם נָתַן אֶת הַשֵּׁם בְּנֵי רֶגֶשׁ, שֶׁפֵּרוּשׁוֹ בְּנֵי רַעַם" (מרקוס ג).
2. ישוע נזף בו ובאחיו, כיון ש- "כְּשֶׁרָאוּ זֹאת יַעֲקֹב וְיוֹחָנָן תַּלְמִידָיו, אָמְרוּ: "אֲדוֹנֵנוּ, רְצוֹנְךָ כִּי נְצַוֶּה שֶׁתֵּרֵד אֵשׁ מִן הַשָּׁמַיִם וְתֹאכַל אוֹתָם?" אַךְ הוּא פָּנָה אֲלֵיהֶם וְגָעַר בָּהֶם" (לוקאס ט).
    

לפי ספר מעשי השליחים יעקב היה למרטיר, ואלו היו נסיבות הוצאתו להורג:

"בָּעֵת הַהִיא שָׁלַח הוֹרְדוֹס (אגריפס) הַמֶּלֶךְ אֶת יָדוֹ לִפְגֹּעַ בַּאֲנָשִׁים מִן הַקְּהִלָּה, וְהֵמִית בַּחֶרֶב אֶת יַעֲקֹב אֲחִי יוֹחָנָן" (מעשי השליחים יב).

כאשר הוציאו אדם להורג בחרב, זה לא כמו בסרטים, או בדו קרב, אלא בעריפת ראש. ולכן, הביטוי האמנותי לדמות של יעקב המרטיר, היא כמו באיקונוגרפיה של יוחנן המטביל: ראש כרות! הציור והפסל הנמצאים בחצר שלפני הקתדרלה הארמנית בירושלים, מראים את הראש של יעקב על ברכיה של מרים.

הקתדרלה הארמנית של ירושלים נקראת ע"ש שני קדושים בשם יעקב: יעקב הדייג - השליח, ויעקב "אחי האדון", והיא מקום קבורתם של 1. יעקב האח, 2.  הראש של יעקב השליח.

כל כס פטריארך בירושלים (גם הלטיני וגם האורתודוכסי)  נקרא 'כס יעקב', ע"ש יעקב אחי האדון. בכנסייה הארמנית, מוצב כס הפטריארך הארמני פיזית מעל קבר יעקב אחי ישוע, כשם שהמזבח האפיפיורי בכנסיית פטרוס הקדוש בותיקן, מוצב בדיוק מעל קבר פטרוס. הקבר מעניק את הסמכות למי שיושב או פועל מעליו. 

אבל כאמור, בכנסייה הארמנית מצוי גם ראשו של יעקב השליח! הראש נמצא בקפלה יפיפייה בצד הצפוני של הכנסייה.

הקתדרלה הארמנית בירושלים: הכס הפטריארכלי על קבר יעקב אחי ישוע  וקפלת קבר ראשו של יעקב השליח

 הסיפור המדהים  כיצד עבר יעקב הגדול ל...ספרד 

הערצת ההתגלות של מרים על העמוד, נחוגה מדי שנה ב- 12.10 והיא חג כלל - לאומי בספרד! כמו- כן, הביאה ההערצה לאותו מעמד, את השם הספרדי PILAR  (= עמוד)  להיות שם נפוץ הניתן לילדות.

 זאת ההזדמנות לאחל לחובבי ריאל מדריד: מזל טוב על חתונת סרג'יו רמוס לידוענית פילר רוביו - Pilar Rubio לפני חודש (יוני 2019)...

נחזור ליעקב... המסורת הבאה, של גילוי גופתו של יעקב בספרד, איננה פחות משונה:

לאחר שהטיף בספרד, חזר יעקב לירושלים וכפי שקראנו בספר מעשי השליחים הוצא להורג בימי הורדוס אגריפס, בשנת 44 לספירה. זה מציב אותו כאחד המרטירים הראשונים (אחרי סטפנוס). אלא שהקשר עם ספרד לא נפסק! מסורת מספרת שגופתו הונחה על סירה ללא משוטים, וזו שטה בכוחות עצמה אל חופי גליסיה שבספרד. סלע כיסה את השרידים ושמר עליהם עד שהועברו למקום פתוח, שדה (campus) ואי שם במאות 8 – 9, לעיניו הנדהמות של נזיר מקומי, זרח אור כוכבים (stella) על הקבר. במקום נבנתה לימים הקתדרלה האדירה, השומרת על שרידיו והקרויה על שמו -

סנט יאגו דה קומפוסטלה.

פעם בשנה, ביום החג הגדול של יעקב משדה הכוכבים (סנט יאגו דה קמפוסטלה), לובשת העיר חג, ומלבד התפילות והמיסות בתוך הכנסייה, מתקיימים ברחבה טקסים ומצעדים, בהם משתתפים נציגים מבית המלוכה הספרדי וכמובן ראשי השלטון של מחוז גליסיה. בערב החג מגיעים אלפים לרחבה שבין הכנסייה לבית העירייה, ומוצג חזיון אור קולי מהמדהימים ביותר שראיתם. אמנם כאשר נופל התאריך על יום ראשון בשבוע – זה נחשב לחג אדיר, יעד מבוקש עוד יותר לעלייה לרגל מכל שנה אחרת. אך קשה לי לדמיין עד כמה יותר יפה יכול להיות.. משום שמה שראו עיני (והייתי במקום יותר מפעם אחת) – הוא מהמם. שווה כל מאמץ, טמפרטורה ואת שעות ההמתנה ברחבה שלפי הכנסייה, כדי לצפות במופע האור קולי המיוחד של החג.

החזיון על קירות הכנסייה ב - 2012

החזיון על קירות בית העירייה ב- 2018  

 וכדאי לצפות במיוחד בארבע דקות אלה:

2:00 – 3:30  - החזיון מראה את הגעתה הפלאית של הסירה,
הנושאת את גופתו של יעקב, לחופי גליסיה.

8:30 – 11:00 – הכיבוש המוסלמי, השריפה וההרס שזרעו בספרד.

הכיבוש המוסלמי והקשר לפולחן יעקב סנטיאגו

מדוע רציתי שתצפו בכיבוש המוסלמי? משום שפה טמונה הסיבה למסורת ולהתפתחות המקום: בספרד אשר נכבשה ע"י האסלאם, נותרה גליסיה כמעוז האחרון. כמעט מצדה... אלא שהפיכת סנטיאגו לאתר מקודש, הפכה לסיבה ולמוטיבציה לצאת למלחמת קודש להצלת האמונה הנוצרית. דמותו של יעקב הפכה למודל לחימה בשם האל, וסיפורים הופצו כיצד הופיע בראש מערכה, הרג בלוחמים המוסלמים וזכה לכינוי: Santiago Matamoros = יעקב הקדוש הורג המוסלמים! לכבודו קיימת בצ'ילי עיר בשם סנטיאגו, ובמקסיקו הוקמה עיר בשם מטמורוס...

סנטיאגו מטמורוס היה הסמל של הרקונקיסטה= הכיבוש מחדש של ספרד מידי המורים.  מעניין כיצד היה נראה העולם, כלומר אירופה, אלמלא קרל מרטל עצר את המורים מצפון לפירנאים בקרב פואטייה ב 732, והאסטוריאנים, שהמורים לא הצליחו לכבוש  פצחו ברקונקיסטה... המפות להלן מראות

1. כיצד רובה של ספרד נמצאה בידיים מוסלמיות ורק הפינה הצפונית – ממלכת אסטוריה / מחוז גליסיה - בידיים נוצריות  2. השלבים השונים של הרקונקיסטה.

בכנסייה בסנטיאגו, כמו בעוד כנסיות, עומד פסלו העצום של יעקב, שועט על סוסו ובידו חרב מתנופפת. למרגלות הסוס שרועים מוסלמים מתים ומובסים... לא פלא שצלב סנטיאגו נראה כחרב.  יעקב הדייג שהיה לתלמיד, שליח ומרטיר הפך ללוחם בדמותם של אבירי ימי הביניים. ההערצה לשרידיו וסיפורו, בשילוב פוליטיקה של אירופה, הצרכים הכלכליים ועלייתה של תרבות הערצת השרידים והעליות לרגל – הפכו את מה שסנטיאגו כל כך ידועה בו: מוקד העלייה לרגל הגדול באירופה מזה מאות בשנים.  

הצדפה כסמל של יעקב סנטיאגו וכסמל לעלייה לרגל לקברו

העלייה לרגל לסנטיאגו, הוכרה ע"י הכנסייה ברומא כמעשה אדיקות הראוי להגנה ותמיכה. צדפה, הייתה לסמל הגנה למי שנעו בדרכים אל או בחזרה מסנטיאגו. הצדפות, אשר מקורן בחופי הים

כסמל לתחנות דרכים בנתיבי עולי הרגל בכלל ולמחוז גליסיה בפרט, כמזכרת שאדם רוכש ועונד על צווארו ואפילו מעדן מיוחד הנקרא בשם זה: צדפת יעקב מסנטיאגו COQUILLES ST-JACQUES...

ירושלים וסנטיאגו – גוף אחד שלם

כפי שלמדנו, ראשו של יעקב נערף בירושלים. המסורת שסיפרה על העברת גופתו באופן פלאי בסירה, נאלצה להודות, בשלב מסוים, שהגופה הגיעה ללא הראש. הראש נשאר ונקבר במקום ההוצאה להורג – בירושלים.  היכן? במקום בו נמצאת כיום הקתדרלה הארמנית ע"ש יעקב הקדוש.  בירושלים זה חג חשוב לארמנים במיוחד, אבל המסורת הקתולית הספרדית מצוינת אצל הקתולים, בתאריך המפורסם בסנטיאגו: 25.7 .

זכויות מיוחדות יש לפרנציסקנים ביום זה בכנסיית הקבר, ולמשך שעה קלה האדיקולה חסומה כי מנגד, ומתוככי הקפלה הפרנציסקנית, נאמרת התפילה ליעקב, אל מול הקבר של ישוע. הפרנציסקנים אשר מוצאם באירופה, מבקשים להקדיש את היום ליעקב של סנטיאגו. ליבם עם זה שראשו בירושלים וגופו בספרד, ולכבודו הם מפנים תפילתם לקבר שאין בו לא זה ולא זה.

הנה הטקס ביום החג 25.7 בכנסיית הקבר: הפרנציסקנים מנהלים את התפילה בקפלה שלהם, מול הקבר של ישוע, החסום בשל כך לתנועת הקהל. 

מאמר מלומד ומעמיק בנושא, Body in finis terra - Head in terra santa ("הגוף בקצה העולם, הראש בארץ הקודש)”,  הוא פרי מחקרו של ד"ר מרדכי לוי (שהיה, בעברו במשרד החוץ, בין היתר, שגרירנו בותיקן) וזמין בלינק הבא. ממליצה!

לסיום: סעו (או תצעדו..) לסנטיאגו!

אם תזכו לחזות בחזיון האור קולי ומופע הזיקוקים של ערב החג, ב - 24.7 בכיכר הקתדרלה –

לא תתחרטו!!!