יש משהו מאתגר בשיחה עם אנשים שרוצים להתחיל ולבנות את הקהילה או את המותג האישי-מקצועי שלהם.
האתגר הברור מאליו נוגע בהתנעת הפעילות הוא שצריך ליצור, להתחבר, לדבר, להשפיע וללמוד. וכשמדובר בצעדים ראשונים - הם נתפסים כמשימה מורכבת שדורשת הרבה אנרגיה.
האתגר הנוסף שמסתתר ברקע הוא הבנת החשיבות של *ההתמדה* והאויב המושבע שלה.
כולנו מבינים שלא נכנס לכושר בגלל סיבוב ריצה אחד. זה משהו שצריך להתמיד בו. יום אחר יום, שבוע אחר שבוע, חודש אחרי חודש. מאמר אחד, או הרצאה אחת, לא יהפכו אף אחד לדמות בעלת השפעה. ללא התמדה - זה לא יקרה. עד פה זה די ברור לכולם.
אבל,
לא תמיד אנחנו מבינים נכון את הסכנה הכי גדולה להתמדה - שהיא (באופן מפתיע!) דווקא המוטיבציה שיש לנו בתחילת הדרך.
יש לנו תחושה שהמוטיבציה תמיד תהיה איתנו, תעודד אותנו, תדחוף אותנו ותנגן מוזיקה קצבית כשקשה לנו לאורך הדרך.
אבל בפועל, בזמן אמת, היא פשוט לא תהיה שם, וחייבים להבין את זה.
מוטיבציה היא הסטארטאר של הרכב. היא תניע את המנוע, ולא תתרום מעבר לזה.
*ההרגלים שלנו* - הפעילויות הקטנות שחוזרים עליהם יום אחר יום, בעיקר כש-״לא בא לי״, הם ארגז הכלים האמיתי שבונה את ההתמדה שאחרי ההתנעה ולהם יש את המשקל הרב ביותר בהשגת התוצאות.
