אני כותבת את המייל הזה מהעיר טרומסה (Tromso) שבחוג הקוטב, על אחד האיים בקצה הצפוני של נורווגיה. האוניברסיטה כאן היא האוניברסיטה הכי צפונית בעולם, והכנסייה היא הכנסייה הכי צפונית בעולם וכן הלאה, הבנתם את הרעיון.
קר פה ומאוד מאוד יפה.
מפעים.
כל התמונות במייל הזה צולמו בימים האחרונים.
זה הכי שונה שאפשר מהבית: הנופים המושלגים היפהפיים כמובן, אבל בעיקר הפרטים הקטנים כמו החצץ המפוזר על המדרכות כדי למנוע החלקה כשהשלג הופך לקרח; הרכיבים של האוכל (הטעים!) שהם אחרים לגמרי משלנו; המגוון העצום של סוגי גרביים שנבדלים זה מזה רק בשיעורי הכותנה לעומת הצמר כדי להתאים לרמות שונות של קור; ועוד המון פרטים קטנים שבחיים לא היינו חושבים עליהם, שמותאמים לגיאוגרפיה ולאקלים.
רוב הזמן אני אחוזת פליאה ונרגשת מהשוני ומהגילוי, ובשאר הזמן אני מאוד מאוד (מאוד) שמחה על מזג האוויר שלנו בארץ. אנחנו אומנם לבושים היטב (הרבה יותר טוב מהאירופאים שקופאים מקור סביבנו, כאילו אמרו לעצמם "כמה יותר קר מאצלנו כבר יכול להיות" וגילו שיכול ועוד איך), אבל אנחנו עדיין מרגישים את הקור בכל פיסת עור חשופה. וזה מדהים ומעורר געגוע כאחד.
אז מה הסיפור עם הזוהר הצפוני
טרומסה נמצאת בדיוק במרכז הטבעת שבה רואים הכי טוב את הזוהר הצפוני, ובשגרה רואים אותו כאן כמעט כל לילה.
אלא שדווקא השבוע מושלג ומעונן מאוד בטרומסה, שזה לא רגיל וגם הרבה פחות טוב לנו, כי העננים מסתירים את הזוהר הצפוני, שבשבילו נסענו עד כאן.
אני חולמת לראות את אורות הצפון בערך מאז שאני זוכרת את עצמי, וכבר חודשים שאנחנו מתארגנים לנסיעה הזאת. אז נשאר לי לקוות שלפחות ללילה אחד יתפזרו העננים, ושרוח השמש (זה רק נשמע מיסטי, זה בעצם מה שגורם לזוהר הצפוני) תהיה טובה אלינו ותתגלה.
ולמה אני כותבת ניוזלטר מחו"ל
כי יש בשבוע הבא מיטאפ של הקבוצה, וחשוב לי שתשריינו את התאריך ולא תפספסו אותו. אם אתם כותבים בתחומים "רציניים" כמו פיננסים, בריאות או שירות לציבור, ואם אי פעם נאבקתם בניסוח של דיסקליימר - המיטאפ הזה הוא בול בשבילכם. יש למטה קישור לפרטים נוספים, אבל אני מזכירה שצריך להיות חברי קבוצת הפייסבוק כדי לראות את האירוע. אם לא הצטרפתם - אז כדאי עכשיו בקישור הזה.
הינה עוד עדכונים חשובים ומעניינים על מיקרו-קופי מהחודש האחרון
