"הַבְּשׂוֹרָה" ניוזלטר מאת יסכה הרני |
|
|
בָּרוּךְ הצדיק – סנקטוס בנדיקטוס מוקדש לנזירים ולנזירות, ידידיי הבנדיקטינים בארץ ובעולם...! |
|
|
איזה שם נפוץ ביותר לאפיפיורים? במהלך 2000 שנות נצרות, בהם כיהנו 266 אפיפיורים, בחרו 23 מהם להקרא בשם: 'יוחנן'! לפיכך, שם זה עומד במקום הראשון בטבלת השמות הפופולריים לאפיפיורים (למען האמת: הספירה מסובכת כי אחד מ- "היוחננים" לא נחשב 'כָּשֵׁר', וזה קשור לָרִיבִים בְּתוֹךְ הַכְּנֵסִיָּה שֶׁהוֹלִידוּ אַפִּיפְיוֹרִים כְּפוּלִים במקביל, ולכן לא ניתן להכיר בחלקם... בנוסף, בגלל בִּלְבּוּלֵי ספירה, מעולם לא היה "יוחנן העשרים"...). במקום השני ברשימת השמות הפופולריים, יש שני שמות מתחרים: גרגוריוס ו - בָּרוּךְ...כלומר בנדיקטוס. לשני השמות הללו היו 16 אפיפיורים שחשבו שאלו שמות ראויים במיוחד. ברור ששישה עשר אפיפיורים, ראו מופת בדמותו של הקדוש בנדיקטוס, הנזיר בן המאות חמישית ושישית. מעניין לדעת שעשרים ושניים מתוך כלל האפיפיורים בהיסטוריה, היו נזירים בנדיקטינים בעצמם! מסתבר, שזה המסדר שהוציא מקרבו הכי הרבה אפיפיורים! (אגב, אחריו בתור עומד המסדר הפרנציסקני, ואילו לישועים – רק אפיפיור אחד וזה האפיפיור הנוכחי). |
|
|
את הבשורה הפעם אקדיש לנזיר בָּרוּךְ הצדיק – ובלועזית – סנקטוס בנדיקטוס. ראשית כמה מילים על פירוש השם ועל השימוש במילה - 'בנדיקטוס'. - 'בנדיקטוס' היא מילה המורכבת משתי מילים:
BENE = טוב + DICTUS = "נאמר". למילה הראשונה יש תמיד הקשר חיובי כגון benevolent = 'רוצה טוב'. במילה השנייה ניתן לזהות את הפועל DICO/DICERE שפירושו "לומר", כמו בפועל: to dictate ובמילה: dictionary. החיבור בין שתי המילים מייצר גם את המילה Benediction = ברכה! - המילה בָּרוּךְ , פירושה שנאמר על אדם דבר טוב, דבר ברכה, ההופך את האדם ל- מבורך. הנה התרגום ללטינית של המשפט: בָּרוּךְ הַבָּא בְּשֵׁם ה' (ואח"כ: בֵּרַכְנוּכֶם מִבֵּית ה') ממזמור תהילים קיח / 117:
Benedictus qui venit in nomine Domini Benediximus vobis de domo Domini. זו אותה הקריאה אשר שמע ישוע כאשר נכנס לירושלים ביום הראשון של השבוע האחרון לחייו (יום ראשון 'של הדקלים'). - כמו כן ידועה תפילת "ברוך" / Benedictus היוצאת מפיו של זכריה אביו של המטביל, ואשר הפכה למזמור ליטורגי יום -יומי בכנסייה: "בָּרוּךְ אֲדֹנָי אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר פָּקַד אֶת עַמּוֹ ..."
Benedictus Deus Israel quia visitavit et fecit redemptionem plebi suae - בסך הכל מופיעה המילה 'ברוך' 83 פעמים במקרא בצורת היחיד, ולמעלה מתריסר פעמים בספר
.תהילים. לעיתים - ברוך הוא האדם, ולעיתים - ברוך הוא האלוהים כך למשל מסתיים מזמור קלה/ 134: בָּרוּךְ ה' מִצִּיּוֹן שֹׁכֵן יְרוּשָׁלִָם הַלְלוּ יָהּ ובלטינית: Benedictus Dominus ex Sion qui habitat in Hierusalem alleluia מבטיחה פרס למי שימצא את המשפט הנ"ל ברצפתה של כנסייה מפורסמת... - למורי הדרך שביננו, מומלץ לספר או להקריא לצליינים את הברכה הנאמרת לפני כל קריאה מספר התורה בבית הכנסת, ברכה בה מוזכרת המילה ... שבע פעמים!:
בָּרְכוּ אֶת ה' הַמְבֹרָךְ | בָּרוּךְ ה' הַמְבֹרָךְ לְעוֹלָם וָעֶד | בָּרוּךְ ה' הַמְבֹרָךְ לְעוֹלָם וָעֶד | בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בָּחַר־בָּנוּ מִכָּל־הָעַמִּים, וְנָתַן־לָנוּ אֶת־תּוֹרָתוֹ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', נוֹתֵן הַתּוֹרָה | בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר נָתַן־לָנוּ אֶת תּוֹרָתוֹ תּוֹרַת־אֱמֶת וְחַיֵּי עוֹלָם נָטַע בְּתוֹכֵנוּ | בָּרוּךְ אַתָּה ה', נוֹתֵן הַתּוֹרָה. - הגיוני, אם כן, לתרגם את השם הפרטי – בָּרוּךְ, לצורה 'בנדיקטוס'. כך נהג אותו כהן דת קתולי בשנות החמישים אשר ישב לתרגם לעברית את התקנון שכתב בנדיקטוס. אלא שכותבי המקרא בלועזית דווקא בחרו להשאיר את השם הפרטי המקראי "בָּרוּךְ ", ללא תרגום... וכך נכתב בלטינית על ברוך בן נריה: Baruch filius Neriae
|
|
|
הנזיר הקדוש בנדיקטוס, 480 – 547 : |
|
|
על בנדיקטוס אנו יודעים ממקור חשוב ומוקדם אשר נכתב ע"י גרגוריוס הראשון (540 – 604). גרגוריוס היה נזיר, תאולוג ולבסוף אפיפיור, אשר כתב בספרו "הדיאלוגים", על חיי קדושים, ובעיקר על חייו של בנדיקטוס. אמת היא, שאם כתב בשנת 594, אזי היו חייו של בנדיקטוס כבר אפופים תהילה ומיתולוגיה. אך יש גם לא מעט תאורים קשים ולא מחמיאים, של סיפורי מרד נזירים כנגדו, כך שייתכן שחלק מסיפוריו עברו מדור לדור באופן מהימן. הוא נולד בנורסיה אשר בחבל אומבריה באיטליה (ולפיכך ידוע בכינויו 'בנדיקטוס מנורסיה'), ובחר לעזוב חיי שפע וכבוד. הוא זכה לחינוך טוב, אך בבואו לעיר רומא, ראה שחיתות וזילות של חיי העולם הזה. הוא בז לחיים אלה, ובהדרכתו של נזיר בשם רומנוס, מסר את רכושו ועבר להתגורר במערה במקום בשם סוביאקו. כיום המערה היא חלק מקומפלקס נזירי רב רושם, עם ציורי קירות ותקרות מרהיבים, המושך צליינים ותיירים. |
|
|
שמו ותהילתו של בנדיקטוס יצאו למרחקים, ורבים באו להתחקות אחריו ולחקות את אורחותיו. היו שהגיעו אך עזבו כי גילו שחיים אלה קשים מדי... לבסוף התקהלה סביבו קבוצה, ויחד עימה עבר למונטה קסינו. |
|
|
שם ייסד מנזר גדול במיוחד ומפורסם ביותר. כיום, ידוע מנזר זה בעולם דווקא "בזכות" ההפצצה הקטלנית של בעלות הברית במלחמת העולם השנייה, שהיו בטוחים שהמנזר משמש את הגרמנים כבסיס צבאי. בתום המלחמה, נתרם כסף רב מכל העולם לשיקום המנזר. סיור במנזר, כולל ביקור בקריפטה בה קבורים בנדיקטוס ואחותו הנזירה סכולסטיקה, במתחם הכנסייתי ומאז אותה המלחמה... גם ביקור בבתי הקברות של חללי מלחמת העולם השנייה. |
|
|
סיפורים יוצאי דופן מחייו של בנדיקטוס סיפורים אלה משתלבים היטב בז'אנר של סיפורי קדושים. אציין שלושה אירועים, כמתואר בתבליטים הבאים: 1. הסיפור המוקדם ביותר עליו כעושה ניסים התרחש עוד בהיותו נער במקום באיטליה בשם Affile . לאדם אשר עבד למחייתו, נשברה מסננת, דבר שהיה עלול לעלות באבדן פרנסה. בנדיקטוס בעל הכוחות המיוחדים והבנת צורכי הזולת – גרם למסננת להיות תקינה ושמישה. |
|
|
2. הסיפור על מפגש של בנדיקטוס כנזיר מבוגר, עם טוטילה, מנהיג הגותים רב האימה. אישיותו ודבריו של בנדיקטוס גרמו לטוטילה הברברי לחזור בתשובה! |
|
|
3. הסיפור על הנחש, הנזירים והאבן הגדולה: לצורך בנייה, נדרשו נזירים במנזר של בנדיקטוס להזיז אבן גדולה. לשווא עמלו וניסו – האבן לא זזה. בנדיקטוס בחן את המצב ואמר לנזירים שיש נחש תחת האבן, ורק כאשר יצא – יוכלו להזיזה. ואמנם כך היה: הנחש יצא והזזת האבן התאפשרה. טוב ויפה, אלא שלסיפור זה היה מסר גדול יותר מצדו של בנדיקטוס: כל עוד יש קונפליקט ודיסהרמוניה (מסומלים בנחש) בין הנזירים – לא יוכלו לשתף פעולה, לבנות ולהיבנות. |
|
|
היכן מופיעים התבליטים המקסימים האלו? הם מעטרים את האפסידה מאחורי פסל בנדיקטוס בכנסיית הדורמציון. |
|
|
אין ספק שהמורשת החשובה ביותר של בנדיקטוס היא תקנון הנזירים שכתב, ואשר נשאר בשימוש במאות מנזרים ברחבי העולם עד ימינו אלה! אין פלא שהקפלה המפוארת ביותר, מוארת דרך קבע בנר דולק, והמצויה מיד בצד ימין מכיוון הכניסה בכנסיית הדורמציון – מוקדשת לבנדיקטוס האוחז בידו את הרגולה. | | |
|
|
מאז ימות פחומיוס, הנזיר הראשון שייסד צורת חיים שיתופית, התקבלה בהצלחה רבה שיטת החיים הנקראת "קוינוביון" (בלטינית: cenobium, ביוונית: κοινός =משותף, βίος = חיים). פכומיוס ייסד בשנת 320 את הקהילה הנזירית הראשונה אשר חיה באורח חיים נזירי, המבוסס על הסכמה, שיטת חיים וצייתנות. את הערכים הללו לקח מעברו הצבאי, בו היו הגדרות ברורות לכל דבר: גבולות הבסיס, טירונות, מחויבות החיילים, ציות למפקדים, טקסי השבעה, סדר, משמעת, היררכיה ותקנון. אז מה ההבדלים בין בסיס צבאי וחייליו למנזר משותף של נזירים? שבנוסף ל 'תודעה צבאית', לנזיר יש מוטיבציה, אמונה ויעד אשר מצוי מעבר לעולם הזה. |
|
|
הנזיר על פי תפיסה זו היה "חייל של המשיח" (Miles Christi), ועל כן התאמן, התאמץ, וגם נאבק בשעה שמשכורתו תינתן לו – רק בעולם הבא. על מאבקיו היום - יומיים של הנזיר לא נרחיב כעת, אבל גם במאה ה- 19, כאשר כתב נזיר אורתודוכסי מפורסם ספר הדרכה לנזירים, הוא קרא לספר – "האֳרֶנָה", כלומר הזירה, זירת המאבק. (שאלה אנושית: האם מוכן משהו מאיתנו להיאבק, אך שלא למען שכר בעולם הזה?) |
|
|
נחזור לבנדיקטוס: בנדיקטוס בחר להאבק מתוך אמונה, למען המשיח. הוא גם הבין את הצורך להעניק מסגרת חיים ותקנון ברור לאלו שמעוניינים כמוהו לחיות חיי מאבק מתוך אמונה. בדרך כזאת או אחרת, הגיע לידיו תקנון קדום, אולי גלגול של תקנון פכומיוס ממצרים, הנקרא בלטינית "Regula Magistri", התקנון של 'המאסטר'. המילה לתקנון בלטינית: "רגולה" /Regula (מבוסס על השורש Reg,כמו המילה תקנה Regulation) ובאנגלית – Rule. בשנת 540 לערך, עיצב בנדיקטוס (על בסיס אותה רגולה קדומה) תקנון בעל 93 פרקים, והקדים להם דברי הקדמה. |
|
|
הרבה נכתב על הרגולה הבנדיקטינית, וראוי שעוד אחזור אליה בניוזלטר נוסף. הרגולה מקיפה את כל תחומי החיים, ומשתיתה אותם על שני ערכים מרכזיים: תפילה ועבודה. בלטינית: Ora et Labora. כל מנזר בנדיקטיני באשר הוא, ידוע בפרודוקטיביות: יקבים או מבשלות בירה, מוצרי מזון שונים, עבודות אמנות וכלים שונים ועוד. אגב, השוקולד הטוב ביותר שאכלתי אי פעם הוא פרי עבודתן של הנזירות הבנדיקטיניות של מנזר מריה הקדושה בסאו פאולו, ברזיל - וזו החנות שלהן... |
|
|
כמו כן, ידועים המנזר הבנדיקטיניים באיכות המוסיקלית הליטורגית. מי לא שמע על המקהלה במונסרט? או על קונצרטים בטבחה ובדורמציון? (אני מניחה שלא הלכתם למנזר כרמליטי למשל, כדי להאזין לקונצרט או לתפילה מושרת...). |
|
|
קונצרט של מקהלת בת קול, בניצוח ענת מורג ונגן העוגב הנזיר רלף |
|
|
מסורת התפילה של המסדר הבנדיקטיני כוללת יחס מיוחד לספר תהילים והנזירים קוראים את כל 151 מזמוריו מדי שבוע. |
|
|
לעת עתה נסתפק במספר דוגמאות מהתקנון, של תקנות הממחישות את דרכו של בנדיקטוס: נחישות ומתינות! בנדיקטוס היה מודע לקשיים האנושיים, והעדיף שהנזיר ישמור כוחותיו במאבק לדברים המשמעותיים ולא לנוהגי סיגוף קיצוניים או קשיחות מיותרת. הנה דוגמאות מהתקנון עצמו, לגישה האנושית והמתחשבת של בנדיקטוס: 1. "נכתב שיש לחלק לכל אחד על פי צרכיו, בכך אין אנו מתכוונים שיהיה – ישמור האל – כבוד לאישיות, אלא התחשבות בחולשות..." (תקנון בנדיקטוס, פרק 34) 2. בענייני מאכל: "אנו מאמינים שיספיק לארוחה היומית, בין אם תתקיים בשעה השישית או התשיעית, שבכל שולחן יוגשו שני תבשילים, מתוך התחשבות בחולשות אישיות של האחים, באופן שמי, שבדרך מקרה, אינו יכול לאכול מהתבשיל האחד, יאכל מהאחר. על כן יספקו שני תבשילים לכל האחים ואם יימצאו פירות או ירקות טריים, אפשר להוסיף מנה נוספת". (תקנון, פרק 39) |
|
|
3. דוגמה לשיח המתון של בנדיקטוס בפרק העוסק במחסן הבגדים והנעליים של הנזירים: "כדי שייעקר משורשו יצר הרע הזה של רכושנות פרטית, על אבא* לתת את מכלול הדברים הנחוצים... ואולם על אבא לשוות לנגד עיניו לעולם את המשפט שבספר מעשי השליחים ש"לכל איש ניתן כפי צורכו" (מעשי השליחים ד: לה) כך איפוא גם על אבא להסב את תשומת לבו לברכיים הכושלות של הנצרכים..." (תקנון, פרק 55) *לגבי המילה "אבא" - אב המנזר הוא כהורה לילדיו, כלומר לנזירים, ומכאן השם ABBOT לראש מנזר. מנזר נקרא בלועזית: ABBEY. אֵם המנזר נקראת: ABBESS. פגשתי אי אלו אבות ואמהות מנזרים בחיי. אֵם מנזר אחת, הייתה ועודנה לי מורת דרך לחיים, בין היתר, לימדה אותי בהתנהגותה את הערכים של בנדיקטוס: מתינות ונחישות. אמונה ואהבת אלוהים ואדם. קוראים לה הָאֵם קריסטין, תיבדל לחיים ארוכים. |
|
|
המחמירים, והמחמירים יותר... במהלך ההיסטוריה היו נזירים אשר קראו ליישום מחמיר יותר של התקנון, וכך יצא מתוך המסדר הבנדיקטיני, מסדר מחמיר יותר: הציסטרציאנזים (נקראים כך כי נוסדו בעיר ציטו בצרפת). בניגוד לראשי התיבות של נזירים בנדיקטיניים (כמו בטבחה, בדורמציון, באבו גוש ובמנזר של האם קריסטין בהר הזיתים)– O.S.B = Order of Saint Benedict/ Ordo Sancti Benedicti ראשי התיבות של הנזירים המחמירים (כגון מנזר לטרון) הם O.C.S.O = בלועזית: Order of Cistercians of the Strict Observance / Ordo Cisterciensis Strictioris Observantiae כלומר: מסדר השומרים בחומרה (על מילוי התקנון)!!
|
|
|
דברי ההקדמה לרגולה של בנדיקטוס ראוי ביותר במסגרת זו, לתת את הדעת במיוחד למבוא שכתב בנדיקטוס לרגולה. היא פותחת במילה - שמע ! "שמע בני, אל תורת רבך". אפשר להשוות את הפתיחה הזאת ל- "שמע ישראל"... וגם ל- "שמע בני מוסר אביך"... היא מניחה את עקרון החיים - למי שיבחר בדרך המאבק והאמונה להיות "חייל של אלוהים". לפניכם צילום של המבוא, מתוך ספרון בשם "תורת ברוך הצדיק" אשר הושק ב - 11.7.1980, ביום חגו של הקדוש. את התרגום הכינו קתולים דוברי עברית בארץ הקודש (תל גמליאל, נסיון להקים קיבוץ נוצרי) לפני 40 שנים! |
|
|
הפסל של בנדיקטוס אוחז בידו את הרגולה בכנסיית דורמציון בירושלים, הפסל היחידי (מלבד פסל מרים המצוי בקריפטה), הוא פסלו של בנדיקטוס. פסל שייש מרשים של הקדוש המזוקן, האוחז ספר בידו. הספר הוא למעשה הרגולה, התקנון, ועליו חרוטה הכתובת: Ecce lex sub qua militare vis הנה התורה אשר בה אתה חפץ לעמוד ולהלחם. זהו משפט מתוך פרק 58 של התקנון, העוסק בהוראות באשר לקבלת נזירים למסדר. בניגוד למסיון הנוצרי - המיועד מראשית ימות הנצרות להפיץ את האמונה בישוע בכל מקום ולכל אדם, אין הנזירות מבקשת לעשות נפשות. נהפוך הוא: היא מזהירה ומתריעה בפני המתעניין בחיים מסוג זה. הקריאה האלוהית לאדם לשרתו באופן זה, של חיי נזיר, היא קריאה לבודדים נבחרים. יש להיזהר, כותב בנדיקטוס, ולבחון היטב מי ראוי ומסוגל לשרת את אלוהים באורח חיים קיצוני זה: "אל תינתן לאף אחד, המצטרף זה מקרוב לחיי המנזר, רשות כניסה בקלות, אלא כפי שאומר השליח: בחנו הלבבות, למען תדעו אם לאלוהים המה. אם, על כן, מתמיד אדם להמתין אצל השער ולהקיש בדלתו, ואם הוא נראה אחרי ארבעה, חמישה ימים נושא בסבלנות היחס הנוקשה אליו וקשיי הקבלה והוא דבק בבקשתו, תוענק לו זכות הכניסה וישהה בביתן האורחים ימים מספר. לאחר מכן ישהה בתא הטירונים, שם הטירונים לומדים אוכלים וישנים. וימונה אח ותיק המנוסה בעשיית נפשות לפקח עליהם במירב הדאגה. יבדוק בזהירות לדעת אם הטירון אכן מבקש את אלוהים. האם הוא משתוקק לעבודת אלוהים לצייתנות ולעליבות." רק כאשר יעבור את השלב הראשון ויתקבל כמועמד ('טירון') לשנים של הִתְלַמְדות בטרם ינדור את נדרי הקבע, יקריאו בפניו משפט זה: "הנה התורה אשר בה אתה חפץ לעמוד ולהלחם. אם ביכולתך לשמרה – היכנס. ואם לאו – לך לך לחופשי". וזה המשפט המופיע על הפסל של בנדיקטוס בכנסייה (ליתר דיוק: תחילית המשפט הנ"ל):
Ecce Lex sub qua Militare Vis הנה התורה אשר בה אתה חפץ להלחם |
|
|
הפסל של בנדיקטוס הוא תזכורת לנזירי המקום הנכנסים לכנסייה, אך לא פחות מכך למבקרים במקום. זוהי תזכורת לכך שהמנזר הוא מקום בו גרים מרצונם, אלה החפצים בתורה כפולה: תורת אלוהים ותורת בנדיקטוס, כלומר הרגולה. פועל חשוב הוא "לחפוץ"...! כלומר לרצות בחיים אלה ולבחור בהם. אי אפשר להתמיד בחיים אלו ללא בחירה. שהרי בלי לחפוץ/ לרצות/ לבחור מחויבות שכזאת – מועט הסיכוי שהנזיר יחוש השלמה והגשמה לאורך שנים. אם כן, פסלו של בנדיקטוס והכיתוב המצוי עליו, מהווים תחנה טובה וראויה למדריך, אשר יספר על דיירי המקום שבחרו בחיים אלה... אלו הם הנזירים הבנדיקטינים, ילדיו הרוחניים של בנדיקטוס מנורסיה, הלוא הוא - ברוך הצדיק. |
|
|
סיור בחירה ביום בחירות יום שני, 2 בחודש מרץ 2020: |
|
|
אומנות ותאולוגיה במנזר הבנדיקטיני בהר ציון - סיור מיוחד של ד"ר אנסטסיה קשמן (אמנות) ויסכה הרני (דת ותאולוגיה) במנזר וכנסיית דורמציון. מורי דרך המעוניינים להתמחות בנושאים אלה ישאירו פרטים בלינק למטה ויקבלו לינק להסדרת הרשמה. הסיור יתקיים בין השעות 15:00 – 18:00, בעלות של 60 שקלים למשתתף, לפי הרשמה מוקדמת. |
|
|
ערב עיון על פרשת "חצר אלכסנדר" – הכנסייה הרוסית – דת ופוליטיקה
ביום רביעי, 4.3.2020 ביד בן צבי. הרישום ייפתח בשבוע הבא!
השאירו פרטים ונצור עמכם קשר |
|
|
ערב עיון מרתק ב- 17.2: האביב הערבי והשלכותיו על מצב הערבים הנוצרים בארץ הקודש
האירוע בהרשמה ללא תשלום במכון ירושלים למחקרי מדיניות | | |
|
|
הושלם הוידאו של כנס בית לחם !!! מומלץ ביותר |
|
|
אחרון ודי... המלצה לקריאה וצפייה בנושא אדריכלות מודרנית בכנסיות ומנזרים. מאמר של אסתר זנדברג | | |
|
|
למעונינים לקבל עדכונים נוספים מומלץ להצטרף לקבוצת הווטסאפ "מאגר המידע של יסכה הרני" |
|
|
___________________להרשמה לניוזלטר____________________ |
|
|
|
|