עידא דחנוכה בריכא!  כך מברכים בארמית לחג החנוכה.
ואיך מברכים ביוונית לחג החנוכה?

יוונים נקבצו עלי!

ידידי היהודים אשר עלו מיוון ספרו לי שכאשר מספרים ביוון את סיפור החנוכה חס וחלילה לא אומרים ש"היוונים היו הצוררים" אלא מספרים  שהמכבים נלחמו בגבורה ב -  סורים! ואם חיים ליד סורים אז אומרים - הסלאוקים! וכך נחלצים מהסתבכות עם השכנים. 

בארצי איננו מוגבלים ואיננו חוששים 'לקרוא לילד בשמו', ועל כן  מכנים את אויבי המכבים -  יוונים. אלא שההיסטוריה מתעתעת בנו, כך שדווקא סיפורי המכבים התגלגלו לידנו בשפה היוונית, וה"התיוונות" השאירה את חותמה על עם ישראל במגוון דברים עד ימינו אלה, חלקם ברומו של עולם ואחרים בענייני דיומא.
 

1.  למשל התפישה היוונית של האדם כפרט, כאינדיבידואל, החליפה את תפישת הקולקטיב המקראית. בחשיבה המקראית היחיד אינו משמעותי והוא חלק מכלל. הדגשת "העם" ומחיקת האישי, הוחלפו בהדגשת  האינדיבידואליות ודבר זה בא לידי בטוי במעבר מקבורה משותפת במאספה ("נאסף אל אבותיו") לקבורת יחיד (קבר, גלוסקמה, ואף רישום שם הנפטר). מעבר למהלך הפסיכולוגי, סוציולוגי ופילוסופי זה,  ניתן לדמיין את ההשלכות הפרקטיות אילו היינו נוהגים בקבורה קולקטיבית עד עצם היום הזה.
 

2. תפילתו של יהודי מדי בוקר "ברוך שלא עשני ..." דומה להבהיל למקבילה יוונית!  ראו את הדמיון

וכך נותרנו עם הבעיה ממי הושפע פאולוס כאשר יצא כנגד הדברים הנ"ל:

3. מילים מילים... היוונית חדרה לשפה העברית ולא בדלת אחורית! כמות המילים היווניות בהם אנו משתמשים יום יום היא בלתי נתפשת. הנה משחק חנוכה: נחשו כמה מילים יווניות נמצאות במשפטים הבאים.  
 

• יש סימני חלודה מהמגרפה על האצטבא.

• בטקס הטירונים על הבמה בבסיס נאמרו רק דברי קילוסין.

• מפאת הנימוס לא כיניתי אותו טמבל או אדיוט.

• הפנס נמצא בקלמר והפנקס נמצא בנרתי.

• לא אסטרטג הינדס וולא קברניט ניווט את הפולמוס הנוכחי.
• הסנדל מונח על הספסל בגזוזטרא.
• לך בפרוזדור אל הטרקלין ותפנה לקיתון.

• בזכות המתאכסנים בפונדק יש פרנסה.

אפילו המילה "יוון" (מילה ייחודית לשפות השמיות, בניגוד לGreece , Hellas) אשר מלבד הטענה שמוצאה מהמקרא, למעשה מוצאה מהמפגש עם היוונים אשר על שמם האיים האיוניים (ואשר הפילוסוף תלס שהוזכר לעיל הוא אחד מהם...) אזור איוניה Ionia  / Ἰωνία  ועם הניב היווני שייחד אותם.

כפי שלימדני ידידי המלומד משה רימר – היוונים נצחו אותנו אפילו בסופגניות!!! בתרבות החומרית של ארץ ישראל ידוע שהמחבת הוא כלי טיגון שהביאו היוונים בתקופה המדוברת, ואוי לאותה בושה: אפילו הפועל ט.ג.נ הוא מיוונית. רשמו בגוגל טרנסלייט "קציצה מטוגנת" ותקשיבו כיצד זה נשמע! גם את המילה סופגניה "גנבנו" מה"ספוג" היווני (שהפך לספינג' אצל המרוקאים!). בקיצור – אכלנו אותה!

יוונים נקבצו עליה –כנסיית כפר נחום האורתודוכסית!

למבקרים ולמורי הדרך בכפר נחום הקתולית יש שפע מיוחד במינו של נושאי הדרכה: ארכאולוגיה במלוא הדרה, סיפורים, אירועים והיגדים חשובים מהברית החדשה, אדריכלות מודרנית ונוף שליו וקסום. לצד המתחם הקתולי הנהדר ומעבר לחומתו, שוכנת כפר נחום האורתודוכסית – וביחד הן כמו שתי מלכות יופי משתי יבשות שונות. יופיין אינו ניתן לדירוג. בגן העדן המופלא (גן עדן שאינו גובה דמי כניסה אבל כמעט הושמד בשל חשבונות המים שתבעה ממנו המדינה) שהקים הנזיר האורתודוכסי אירינארכוס, יש אסטתיקה ושלווה, טווסים וצליינים ובשנים האחרונות איקונות וציורי קיר מלוא העין. בחזיתה מחכים לצליינים שנים עשר השליחים:

מעל השנים עשר כתוב  ביוונית "השליחים הקדושים" ובינהם ולמטה מחזיקים פטרוס ופאולוס, הנחשבים עצמם  לעמודי הכנסייה - את הכנסייה של אירינארכוס! חגה הגדול של הכנסייה הוא החג של פטרוס ופאולוס, תמיד בקייץ הלוהט והלח... 

המבקרים מופתעים ואף נדהמים מהנגלה לעיין כאשר נכנסים פנימה. את הסצינות, הדמויות, והתכנית האמנותית של הכנסייה מבארים מורי הדרך למטיילים: רוב האיקונות הן  כמקובל במרבית הכנסיות ויש גם מה שייחודי למקום. לפני שנים הכנתי איור בסיסי להכרת סצינת יום הדין בכפר נחום:

אלא שאז עוד טרם השלים הנזיר החרוץ את עטורי הכנסייה והמבואה הייתה חסרת עיטורים לחלוטין. לו ידעתי אז את אשר יבצע, הייתי מכינה תרשים נוסף, ומבחינתי מעניין הרבה יותר! שהרי תאורי יום הדין באיקונוגרפיה הנוצרית בכלל ובביזנטית בפרט קיימים בלי סוף. ראית ופענחת אחד? רוב הסיכויים שתדע לזהות ולפענח את שלל הוריאציות המצויות ברחבי העולם. אבל לא תמיד תזכה ותחזה ב...

יוונים 'פגנים - קדושים',  ובראשם  אלכסנדר מוקדון - בכנסייה!

 אז הרי הוא לפניכם:

צעיר ימים כפי שמציירים אותו בכל מקום- שהרי היה צעיר בכובשו את העולם וצעיר בעזבו את העולם בגיל  32... בצד אחד כתוב    ὁ Μέγας   = "הגדול", ובצד השני כתוב   Ἀλέξανδρος  = אלכסנדר.
אז מה הוא עושה כאן?? ובכן זו לא הפעם הראשונה שאלכסנדר הגדול מופיע בכנסיות, ובעיקר ראיתיו בכנסיות צפון יון, באזור מקדוניה או בסביבה, כנראה בשל מוצאו המקדוני של הגיבור. הוא ואחיו להיסטוריה היוונית מצויים (אם בכלל) במבואה של הכנסייה אך לא בתוכה. ומיהם אחיו להיסטוריה? פנתיאון של אינטלקטואלים אשר שמם נישא בהערצה וביראת כבוד אלפיים שנים ויותר אחרי שעזבו את העולם!  אני ממליצה ללמוד מהאתר הזה על התופעה! www.johnsanidopoulos.com

דמותו של אלכסנדר מוקדון השאירה את האנושות נדהמת מיכולות האישיות והמנהיגות, וכמובן מתוצאותיהן. כמות האגדות והמסורות אודותיו עוברת כמעט כל גבור הסטורי אחר. העולם היווני – רומי, שלוש הדתות המונותיאיסטיות, דתות הזרתוסטרה וההינדו ואפילו הניו אייג' מספרים תהילתו. אולי איננו באמת בנו של זאוס כפי שהציע  פלוטארכוס, ייתכן ולא שיתף פעולה עם האמזונות, לא עלה לשמיים בכרכרה נהוגה בידי נשרים (מוטיב נפוץ מאד באמנות) ובצער רב כנראה שלא נפגש עם שמעון הצדיק כדברי  התלמוד ויוספוס פלביוס... אבל הוא בהחלט למד אצל אריסטו, הושפע עמוקות מאביו פיליפוס (אם טרם ראיתם, מהרו לתכנן טיול לורגינה Vergina בצפון יוון לראות את קברו המדהים על אוצרות הזהב שנמצאו בו ) ואכן דהר על סוסו בוצפלוס ("ראש השור") עד הודו! ואולי לא הייתה באה הנצרות לעולם מבלעדי ההלניזם שהתחולל בעקבותיו?...   הביטוי הלניזציה הוא של היסטוריון מאוחר, אבל התופעה  של דיפוזיה תרבותית אכן התרחשה בין מערב למזרח. אפילו פסלי הבודהה השתנו בהשפעת הפיסול היווני!

 הנצרות לימים התלבטה כיצד לאמוד את איכויותיה של תרבות יוון והישגיה. אי אפשר היה לרדד את המושג "יוונות" לעבודת אלילים בלבד. היוונות פירושה גם תורות החכמה והדעת, המדעים והגילויים. עומק הידע ופסגות המיסטיקה - אריסטו מזה ואפלטון מזה. לא בכדי נמצאת בותיקן תמונת ענק של רפאל המצייר את "האסכולה האתונאית" ובמרכזה- אפלטון ואריסטו!

בחזרה לכנסייה של אירינארכוס: בחזרה לכנסייה של אירינארכוס: הוא עצמו אימץ את הרעיון לאחר שראה את חכמי יוון מצוירים בכנסיות אשר בהר הקדוש – הר אתוס ביוון. מימין לאלכסנדר הגדול הזמין את דמויותיהם של פיתגורס (הקרוב ביותר לאלכסנדר), דמוקריטוס ואפיקורוס

מימין לשמאל אפיקורוס – דמוקריטוס - פיתגורס
משמאל לו, מצוירים הפילוסופים אפלטון ואריסטו, והמורה הגדול מכולם – סוקרטס (אחרון בצד שמאל):

(משמאל לאלכסנדר הגדול:) אפלטון – אריסטו - סוקרטס
על שנות חייהם ותרומתם האינטלקטואלית תמצאו בטבלה הבאה:

בכנסייה בכפר נחום, אירינארכוס המקדוני במוצאו, מסתכל על אלכסנדר מוקדון, ועל המורה שלו – אריסטו, על המורה של המורה - אפלטון, וכן על שאר חכמי יוון עטורי התהילה, ומבלי להתבלבל צופה תחת אותה קשת ב - אברהם העוקד את יצחק!

אך לא רק העקידה – ראו את התרשים של כיפת המבואה שאחת מקשתותיה היא קשת היוונים, ובה מגוון צבעוני של ספורי המקרא.

הכיצד? הכנסייה הנוצרית רואה את חכמת יוון כמטרימה (מקדימה ומנבאת) את חכמת הכנסייה, וכמשקפיים שדרכם נראים ומקבלים ספורי המקרא עומק נוסף. בזכותם האמונה באלוהי ישראל הופכת לאוניברסלית, מיסטית ופילוסופית... והפילוסופיה (המטאפיזיקה ) – לתאולוגיה, לאם המדעים... המיזוג של דת המקרא, עם היהדות המאמינה בישוע ועם הפילוסופיה היוונית (במאות הראשונות בעיקר הפילוסופיה הנאו -אפלטונית ולימים גם האריסטוטלית) הוא המיזוג שהוליד את הנצרות.

אולם ספור הנצחון של המכבים בנצרות איננו נגד ההתיוונות כלל.
הנצחון הוא ביחס לעבודת האלילים אבל ההכרה וההוקרה לחכמת יוון הם בבסיס הנצרות.  יוונים נקבצו – מאז ימי חשמנים - ואין מוחה...

קשת קדושי חכמת יוון בכפר נחום היא ההזדמנות ללמוד על השילוב המשמעותי , הדתי וההיסטורי הזה.
 

!עידא דחנוכה בריכא *

*  תודה לבלשנית דר' עליזה רישביץ שמשכילה אותי בלשונות השונות

ותודה לאבי יצחקי ולנזיר אירינארכוס עבור התמונות!