האם יוסף מרים וישוע התארחו ב- Airbnb?

לא תמיד, אבל הרבה פעמים מזדמנים יחדיו חג המולד וחג החנוכה. כך גם השנה, 2019, הזדרזו אחדים להדליק נרות כדי לצאת  בערב לסיור חג המולד... בשנים האחרונות הולכת ומתגברת הסקרנות של יהודים להציץ (בלי להיפגע!...) לעולם שנראה כה צבעוני, "חוץ-לארצי". בתוך הכאוס הקיומי, יש משהו קבוע, כלל עולמי, כמעט בכל העולם – תראו איזה קריסמס יש בדובאי למשל!! 

 ההיקסמות של ישראלים חילוניים מכנסיות ומיסות חג המולד זה בעצם סיפור ישן. לפני 30 שנים שמעתי ממי שהיה מקורב מאד לכנסיית הדורמציון בירושלים את התאור הסרקסטי הבא:

"נוצרי מקומי מבקש להיכנס לכנסייה עם משפחתו בערב חג המולד לחוג את המיסה, אבל נתקל בכנסייה הומה בקבוצות של ישראלים בסיור מיסות חג המולד... הנוצרי מבקש למצוא למשפחתו מקום, אלא שהכל תפוס, וכשפונה למדריך בבקשה לאפשר לו ולמשפחתו להתמקם בכנסייה, גוער בו המדריך: "מה אתה מתלונן? לך יש מיסות כל השנה, ואילו לקבוצה שלי זה היום היחיד!"" 

בקיצור אם יש יום בשנה שלעולם לא תמצאו אותי במיסה – זה היום הזה, אבל כמות טיולי מיסות חג המולד הולכת ועולה. יפה ומומלצת יוזמתן של חנה בנדקובסקי ואסתר סעד להעביר מפגש הכנה למדריכי סיורי חג המולד – מה לעשות ומה לא לעשות. לעניות דעתי הכי טוב זה להשאר בבית, אבל אם יש צמא של הקהל, ואם זה מַטֵּה לָחֶמַם של מורי דרך – אז לפחות להבין יותר ולנהוג באחריות ובכבוד. 

מצד שני... כאשר יש הזמנה והתארגנות מראש, יכולים להיות רגעים יפים של אחווה. הנה מה שכתבו חברי בית הכנסת הקונסרבטיבי שהיו אורחים של הקהילה הקתולית הדוברת עברית 

והנה עוד מראה: ההזמנה של רב ישיבת התפוצות את הנזירים והסטודנטים הנוצרים להדלקת נרות. האורחים הכינו מראש שיר שיחבר בין כולם: הקשיבו ותהנו.

בכלל, מדי שנה, עולה פרוייקט "אור לכולם" – שהוא פרוייקט אירוח להדלקה משותפת של נרות חנוכה: כל אדם וכל משפחה שמדליקים ממילא נרות חנוכה, מזמינים לערב אחד, כדי לשתף את המסורת היהודית המקסימה - עם אלו שאינם יהודים. אלי הגיעו לנר ראשון,  וכן יגיעו לנר שמיני. אבל אתמול, נר חמישי (26-12-2019) של חנוכה, נסענו עם החנוכיה שלנו למרכז 'סקסום' של אופוס דאי בקרית ענבים,  והדלקנו יחד עם 30 נוצרים ומוסלמים...

נתן לנדאו ואיציק הרני הדליקו את הנרות והלביבות חוסלו עד האחרונה.

לשנה הבאה, קבענו יחד עם האב תומאס, מנהל מרכז המידע הפרנציסקני, להדלקה משותפת של נרות במרכז המידע שבשער יפו. כל דכפין... ייתי וידליק! אגב, אם אינכם מכירים עדיין את האפליקציה הפנטסטית של מרכז המידע הנוצרי - אז קבלו לינק AppStore  - Google play והשתמשו בו לכל דבר ועניין!

צפיתי דרך אינטרנט במיסת חג המולד ששודרה מבית לחם.  כאשר שמעתי את הדרשה של פיירבטיסטה פיצבלה, מי שהיה ראש המסדר הפרנציסקני בארץ וכיום על תקן פטריארך ירושלים, חשבתי שהוא מדבר אלי: החשיבות לצאת ולפגוש את האחר, את השונה, לתת כבוד... (ונזכרתי שהיה בבית הורי להדלקת נרות חנוכה לפני 20 שנים בערך). האזינו מדקה 2:00:00 בלינק זה

ההגמון פיירבטיסטה, קישר את הפתיחות לאחֶר, להאזנה לאחר - כמו רועי הצאן שהגיעו משדות הרועים, בעקבות דברי המלאכים, למקום בו הייתה 'המשפחה הקדושה' בבית לחם.

חשבתי לעצמי כמה אומץ ונחישות יש לו, מול מחמוד עבאס והפמליה של הרשות הפלשתינאית שנכחו בכנסייה לחצי שעה, ישבו והאזינו לדרשת חג המולד שנשא - לדבר על החשיבות של מפגשים והקשבה בין יהודים, נוצרים ומוסלמים. לרגע חלפה תמונה דמיונית בעיני: הרב הראשי במעמד הדלקת נרות מזמין את הנוכחים להכיר את האחר, להזמין למפגש...

התמונה שעלתה בעיני הייתה של הרב בבואנוס איירס שהזמין את הבישוף הזה... מזהים?

גם קטע הקריאה בשפה העברית, שם בבית לחם, נוכח הכנסייה המלאה - היה משמח וחשוב. לא שמדובר באמירה שמטרתה נושא הדיו קיום... אבל לפחות אין התכחשות לכך, שהמלאכים קראו לרועי הצאן ובשרו להם בשפה העברית... הקשיבו להקראה והדיקציה המצויינת של האח מרקו מהקוסטודיה בלינק הזה בדקה 2:15:00 

אז היכן התארחו יוסף ומרים כאשר הגיעו לבית לחם?

אני רואה לנגד עיני את יוסף מסתכל באייפון ובודק זמינות של אכסניות, ומגלה שהכל תפוס. אבל  אז הוא בודק את האפליקציה Airbnb ומגלה שיש מי שמשכיר אורווה... 

ועכשיו ברצינות: הנה הטקסט לפי אוונגליון לוקאס:

ב בַּיָּמִים הָהֵם יָצָא צַו מֵאֵת הַקֵּיסָר אוֹגוּסְטוֹס לַעֲרֹךְ רִשּׁוּם תּוֹשָׁבִים בְּכָל הָאֲרָצוֹת.  הַמִּפְקָד הַזֶּה, הָרִאשׁוֹן, נֶעֱרַךְ בִּהְיוֹת קִירֶנְיוֹס נְצִיב סוּרְיָה.  הַכֹּל הָלְכוּ לְהִתְפַּקֵּד, אִישׁ אִישׁ לְעִירוֹ. וְגַם יוֹסֵף, שֶׁהָיָה מִבֵּית דָּוִד וּמִמִּשְׁפַּחְתּוֹ, עָלָה מִן הַגָּלִיל אֶל יְהוּדָה, מֵהָעִיר נָצְרַת לְעִיר דָּוִד הַנִּקְרֵאת בֵּית לֶחֶם, לְהִתְפַּקֵּד עִם מִרְיָם אֲרוּסָתוֹ וְהִיא הָרָה. כַּאֲשֶׁר הָיוּ שָׁם מָלְאוּ יָמֶיהָ לָלֶדֶת וְהִיא יָלְדָה אֶת בְּנָהּ הַבְּכוֹר. לְאַחַר שֶׁחִתְּלָה אוֹתוֹ הִשְׁכִּיבָה אוֹתוֹ בְּאֵבוּס, כִּי לֹא הָיָה לָהֶם מָקוֹם בַּמָּלוֹן. 8בְּאוֹתוֹ חֶבֶל אֶרֶץ הָיוּ רוֹעִים שֶׁנָּהֲגוּ לָגוּר בַּשָֹדֶה וְלִשְׁמֹר עַל עֶדְרָם בְּאַשְׁמוּרוֹת הַלַּיְלָה. לְפֶתַע נִצַּב עֲלֵיהֶם מַלְאַךְ יהוה וּכְבוֹד יהוה נָגַהּ סְבִיבָם. הֵם נִבְהֲלוּ עַד מְאֹד,  אוּלָם הַמַּלְאָךְ אָמַר לָהֶם: "אַל תִּפְחֲדוּ, כִּי הִנְנִי מְבַשֵֹר לָכֶם שִׂמְחָה גְּדוֹלָה אֲשֶׁר תִּהְיֶה לְכָל הָעָם. הַיּוֹם נוֹלַד לָכֶם מוֹשִׁיעַ בְּעִיר דָּוִד, הוּא הַמָּשִׁיחַ הָאָדוֹן. וְזֶה לָכֶם הָאוֹת: תִּמְצְאוּ תִּינוֹק מְחֻתָּל שׁוֹכֵב בְּאֵבוּס." פִּתְאוֹם הָיוּ לְיַד הַמַּלְאָךְ הֲמוֹן צְבָא הַשָּׁמַיִם וְהֵמָּה מְהַלְלִים אֶת הָאֱלֹהִים וְאוֹמְרִים:"כָּבוֹד לֵאלֹהִים בַּמְּרוֹמִים, וּבָאָרֶץ שָׁלוֹם עַל בְּנֵי אָדָם אֲשֶׁר אוֹתָם רָצָה." לְאַחַר שֶׁעָלוּ הַמַּלְאָכִים מֵעֲלֵיהֶם הַשָּׁמַיְמָה, אָמְרוּ הָרוֹעִים אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ: "בּוֹאוּ נֵלֵךְ עַד בֵּית לֶחֶם וְנִרְאֶה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר קָרָה, מַה שֶּׁאֱלֹהִים הוֹדִיעַ לָנוּ." הֵם הָלְכוּ מַהֵר וּמָצְאוּ אֶת מִרְיָם וְיוֹסֵף וְאֶת הַתִּינוֹק הַשּׁוֹכֵב בָּאֵבוּס. כַּאֲשֶׁר רָאוּ אוֹתוֹ הִשְׁמִיעוּ אֶת הַדָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר לָהֶם עַל־אוֹדוֹת הַיֶּלֶד הַזֶּה. כָּל הַשּׁוֹמְעִים תָּמְהוּ עַל הַדְּבָרִים שֶׁאָמְרוּ לָהֶם הָרוֹעִים,  אַךְ מִרְיָם שָׁמְרָה אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְשָׁקְלָה אוֹתָם בְּלִבָּהּ. לְאַחַר מִכֵּן חָזְרוּ הָרוֹעִים כְּשֶׁהֵם מְהַלְלִים וּמְשַׁבְּחִים אֶת הָאֱלֹהִים עַל כָּל אֲשֶׁר שָׁמְעוּ וְרָאוּ כְּפִי שֶּׁנֶּאֱמַר לָהֶם. 

מה שארצה להדגיש הפעם הוא משפט זה: 

וְהִיא יָלְדָה אֶת בְּנָהּ הַבְּכוֹר. לְאַחַר שֶׁחִתְּלָה אוֹתוֹ הִשְׁכִּיבָה אוֹתוֹ בְּאֵבוּס, כִּי לֹא הָיָה לָהֶם מָקוֹם בַּמָּלוֹן.

ובאופן ספציפי אני מדגישה את המילה: מלון. כמובן שלא אנחנו המצאנו את המוסד הוותיק הזה. הוא היה מאז שבני אדם התחילו לצאת מתחום המושב שלהם לצורך עסקים. ביוונית, יש כמה מושגים למוסד האירוח, ושניים לפחות עברו לשפה העברית: אכסניה ו – פונדק! 

אכסניה  ξενώνας  -, מלשון 'קְסֶנוס' = זר (להדיל מ'קסנופוביה' = שנאת זרים), כלומר מקום הקולט את הזרים.

פונדק - pandoceion ,πανδοχειον , מילה שבראשיתה התחילית "פָן" = כל, כלומר מקום הקולט את כולם. "כל דכפין"...  במשל השומרוני הטוב, האכסניה שאליה נלקח האיש הגוסס נקראת כך -pandoceion.

אבל כאן, אצל לוקאס, יש שימוש במילה ייחודית:   καταλυμα.

Kataluma מתורגם באופנים שונים, ובעברית בחרו במילה: מלון. זה יכול להיות חדר במלון. העיקר שזה מקום שמשרת את עוברי האורח. אם כן, לא היה מקום במלון באותו היום, ולכן השתמשו באבוס - ἐν φάτνῃ. באופן בלתי רגיל, מפאת המחסור ב- καταλυμα , הונח היילוד במקום שבו מאכילים את החיות.

עוד יותר יוצא דופן הוא,

שבאותה מילה בדיוק משתמש לוקאס בפעם השנייה – לתאר את חדר הסעודה האחרונה!!

אלו הפעמים היחידות שהוא משתמש במילה  Kataluma (כאמור, במשל השומרוני הטוב, הוא בוחר להשתמש במילה "פונדק"), ומכאן שיש פה את המסר הבא:

אפשרי, שהילד שהונח במקום בו אוכלות החיות, יהפוך למי שמקריב את עצמו ואומר על עצמו:  "קחו ואכלו זה גופי".  אם זה המסר של לוקאס, הרי שהעלילה של חיי ישוע, מסופרת ברמזים לשוניים עדינים, אבל בצבעים עזים של תאולוגיה דרמטית.

אגב, הפעם היחידה הנוספת שהמילה Kataluma מופיע, זה באוונגליון מרקוס, באותו הקשר של חדר הסעודה האחרונה. מאחר ולמרקוס אין שום גירסה על מולד  ישוע – הוא מחמיץ את הזדמנות ליצור קשר בין הגעתו של העולל לאבוס ובין היותו משקה ומזון לבני האדם.

הנה שלוש המקומות בברית החדשה בהן מופיעה המילה 'קטלומה': לוקאס - לוקאס - מרקוס 

בעד ימים ספורים יתקיים ערב העיון על אותו תחליף Kataluma, על כנסיית המולד. עושר כזה של הרצאות ועושר כזה של צילומים לא תראו במקום אחר... אל תחמיצו והרשמו בהקדם!

בעקבות יום העיון אוציא מספר סיורים למורי דרך לבית לחם ובהרשמה יהייה תעדוף לבאי הכנס. הפרסום של הסיורים יופיע באתר שלי בעוד כשבועיים.

בפינת ההמלצות אני ממליצה על סרט
ועל שני ספרים מרתקים, שתוכנם עולה בקצרה בכתבות הבאות:

הסרט "האפיפיורים"

הוא חגיגה של צילומים מרהיבים ומשחק מצויין של שני שחקנים המשחקים את האפיפיורים בנדיקטוס השישה עשר ופרנציסקוס (בסרט הוא עדיין הקרדינל ברגוגליו).

יש מי שמאשים את הצגת הדמויות בסרט כלא – מורכבות, תוך פרגון בלתי פוסק ומעט מדי בקורת. את דעתי תוכלו לשמוע בראיון פחות ראוי עם ירון לונדון:

ובראיון ראוי ביותר, ברדיו, עם גואל פינטו: 

למעונינים לקבל עדכונים נוספים
מומלץ להצטרף לקבוצת הווטסאפ
 "מאגר המידע של יסכה הרני"