ניוזלטר מאת יסכה הרני  

*חדש*  עמוד הפייסבוק "מאגר המידע של יסכה הרני", בואו לבקר👍🏻

הסולם האמיתי של כנסיית הקבר

הסולם של הנזירים ושל יוחנן "איש הסולם"

ביוונית המילה לסולָּם היא "קלימקס" - Κλῖμαξ. קל לזהות שמילה זו היא המקור למילה 'שיא' -  Climax באנגלית. כלומר אם תטפסו ב'קלימקס' עד סופו תגיעו ל Climax... וזה מה שרצו נזירים לעשות! אי שם בראשית תנועת הנזירות  - שאפו הנזירים לעלות מעלה - מעלה ולהגיע לClimax , ובעצם להתאחדות עם האלהים. 'העליה בסולם' הייתה עבור הנזירים משל להתמודדות עם הקשיים של הגוף ושל הרוח במסענו בעולם הזה, המסע לחילוץ ותיקון הנשמה לעולם טוב ונעלה יותר. 

הוא חיבר חיבור בשם "סולם העלייה האלוהית" אשר היה מהאהובים ביותר בעולם הרוחניות הביזנטית, ונחשב לאחד מספרי הנזירות והמיסטיקה החשובים ביותר במזרח ובמערב. (דוגמה לפופולריות של החיבור במערב: העותק הלטיני הקדום ביותר הובא ע"י קתרינה דה מדיצ'י מפירנצה לפריז ונמצא ב"בביליוטק נסיונאל".)

 בחיבור זה, תיאר יוחנן 'איש הסולם' את 30 המדרגות (כמניין חיי ישוע) אשר נדרש הנזיר לטפס ע"מ לשכלל את נשמתו. שהרי האדם אינו רק כדור משחק של הכוחות החיצונים (מלאכים ושדים) ויש לו את האפשרות, באמצעות מודעותו והכרתו, לשנות משמעותית את מצבו.  בסופו של הסולם נמצאת גם התכלית העילאית: ההתאחדות עם האל. לפיכך לא פלא שברקע החיבור הרוחני הזה, עומד המודל של סולם יעקב, ועל כך בהמשך!

מ"סולם העלייה האלוהית" נוהגים לקרוא בתקופת הצום שלפני הפסחא (אשר החל ביום שני האחרון 11.3.19 ויימשך עד ), כגון במנזרים תוך אכילת הארוחות ובכנסייה. יום החג של יוחנן 'איש הסולם' הוא ב 30 במרץ – הן בכנסיות האורתודכסיות והן בקתוליות (בשתיהן הוא קדוש נערץ) ובכנסייה המזרחית מקדישים לו את יום הראשון הרביעי של תקופת צום הארבעים.

הסולם השמיימי באיקונוגרפיה הביזנטית
 

בכנסייה נחבאת אל הכלים בירושלים, נמצאת איקונה נפלאה שרק בהזדמנויות מעטות זוכים להכנס ולראותה. האיקונה המתארת את ירושלים ואת יום הדין, נעשתה ב 1735 ע"י איקונוגרף קפריסאי, במיוחד לכנסייה זו -  כנסיית גאורגיוס האורתודוכסית.  מעל התאור הנהדר של העיר על שלל מנזריה, ומתחת לשמיים זרועי כוכבים והשילוש הקדוש, עומד סולם... עליו עולים ויורדים מלאכים ובידיהם נשמות בני אדם! מלאכים ושדים   נאבקים משני צדי הסולם –לתמוך בנשמות או להפילן מטה... בין ספרו של יוחנן 'איש הסולם' לבין האיקונה בת המאה ה – 18 נפרשת מסורת של למעלה מאלף שנים על סולם עליית הנשמות!

צילומים מהאיקונה ממנזר גאורגיוס - קרדיט: יותם יעקובסון

 הסולם של יעקב שעמד בהר הבית בתיאור של יוהאנס פוקאס

הסולם באיקונה הירושלמית, עולה מירושלים עצמה (הוא נראה עולה מאחורי כנסיית הקבר, אולי מעמק יהושפט בנחל קדרון) כיוון שהייתה כבר מסורת קדומה יותר לגבי הסולם העתיק ביותר המחבר שמיים וארץ, סולם מלפני עידן הנזירות והנצרות...  הלוא הוא - סולם יעקב! סולם יעקב אשר בנסיבות מרתקות לא זוהה עם בית-אל שבשומרון אלא בביתו של האל אשר בירושלים!

הנה תאורו של סולם יעקב ביומן המסע של יוהאנס פוקאס, נזיר אורתודוכסי בתקופה הצלבנית (בתרגומו המופלא של דר' שי אשל, תיאור קצר של המקומות הקדושים,  עדותו של עולה רגל יווני בתקופה הצלבנית. פורסם בקתדרה 135 2010):

"מקדש שלמה המהולל... בצד שמאל יש שני חדרים... ובאחד – הסולם המופלא אשר ראה יעקב, המגיע עד השמיים, ומלאכי האל עולים ויורדים בו, והאבן אשר עליה הניח יעקב את ראש מוצגת שם מתחת לציור הסולם".

יוהאנס הנזיר ביקר במקדש שלמה בירושלים, אשר בתקופה הצלבנית היה לכנסייה נוצרית, ראה איקונה של הסולם והתייחס אליה כציון למקום המקראי הממשי וכסוג של רליק! מבחינתו מקובלת המסורת שיעקב לן על הר הבית, מקום קדוש הראוי בהחלט לירידה ועלייה של מלאכים ...  זהו זיהוי אחר מאשר באיקון של סנט גאורגיוס: אולם ההגיון אותו הגיון: בית האלהים שבירושלים הוא המקום הראוי לסולם השמיימי.

סולם יעקב אשר בגולגותא!

לפני יותר משנה הושלם ניקוי התקרה האורתודוכסית של קפלת הגולגותא בכנסיית הקבר, והציורים והכתובות נראים עתה במלוא הדרם. על כך תוכלו ללמוד מהעלון שהכנתי על כך, עם פענוח הציורים ותרגום כל הכתובות. הציור אשר מבחינתי הוא ה Master Piece  של כל התקרה הוא הציור היחידי המתאר סצינה תנ"כית. אתם מנחשים נכון:... סולם יעקב!  

בניגוד לעשרות כתובות הנמצאות בצידה האורתודוכסי של הגולגותא ואשר כולן לקוחות מהברית החדשה, מופיע קטע יחיד ובלעדי מהתנ"ך -  סיפורו של סולם יעקב, מצוייר וכתוב על קשת, בסמוך למקום הצליבה.

הציטוט ביוונית מספר בראשית 28 כפי שכתוב בתרגום השבעים:
 

וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ  מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ. וְהִנֵּה ה' נִצָּב עָלָיו ...ויִּיקַץ יַעֲקֹב מִשְּׁנָתוֹ וַיֹּאמֶר אָכֵן יֵשׁ ה' בַּמָּקוֹם הַזֶּה וְאָנֹכִי לֹא יָדָעְתִּי. וַיִּירָא וַיֹּאמַר מַה נּוֹרָא הַמָּקוֹם הַזֶּה אֵין זֶה כִּי אִם בֵּית אֱלֹהִים וְזֶה

שַׁעַר הַשָּׁמָיִם. בראשית כח 12-18
 

καὶ ἰδοὺ κλίμαξ ἐστηριγμένη ἐν τῇ γῇ, ἧς ἡ κεφαλὴ ἀφικ-

νεῖτο εἰς τὸν οὐρανόν, καὶ οἱ ἄγγελοι τοῦ Θεοῦ ἀνέβαινον καὶ κα-

τέβαινον ἐπ᾿ αὐτῆς.  ὁ δὲ Κύριος ἐπεστήρικτο ἐπ᾿ αὐτῆς ...

16 καὶ ἐξηγέρθη ᾿Ιακὼβ ἐκ τοῦ ὕπνου αὐτοῦ καὶ εἶπεν· ὅτι ἔστι Κύριος ἐν τῷ τόπῳ τούτῳ, ἐγὼ δὲ οὐκ ᾔδειν. καὶ ἐφοβήθη καὶ εἶπεν· ὡς φοβερὸς ὁ τόπος οὗτος· οὐκ ἔστι τοῦτο ἀλλ᾿

 ἢ οἶκος Θεοῦ, καὶ αὕτη ἡ πύλη τοῦ οὐρανοῦ.

Γένεσις - Κεφάλαιο 28

AWMB =  1842

בסוף הכתובת מופיעה שנת 1842 באותיות יווניות ובספרות – שנת ציור התקרה.

לטובת המבקשים לזהות אותיות יווניות הדגשתי באדום את המילה "קלימקס" – סולם, ואת המשפט "מה נורא המקום הזה!"

בתקופה הצלבנית תיאר צליין גרמני, יוהנס מוירצבורג, את הליטורגיה של הקדשת כנסיית הקבר: "ביום זה, לפני שנים רבות, שוחררה העיר מעול הסרצנים בידי צבא הנוצרים. זכרון השחרור מונצח ונחוג באותו יום עצמו של ההקדשה. הדבר נעשה בשירת "שִׂישׂוּ אֶת יְרוּשָׁלַיִם" ובמיסה המרכזית הכוללת את הפסוק Terribilis est locus = מה נורא המקום הזה! (תודה לפרופ' איריס שגריר על המידע). המקום 'הנורא' עבר מבית-אל להר-הבית, ומהר -הבית לכנסיית הקבר... 

מה שתפש את תשומת ליבי הייתה דווקא המחיקה של חלק מהטקסט המקראי מאמצע הציטוט!...

וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ. וְהִנֵּה ה' נִצָּב עָלָיו וַיֹּאמַר אֲנִי ה'  אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ וֵאלֹהֵי יִצְחָק הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה שֹׁכֵב עָלֶיהָ לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֶךָ. יד וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפֹנָה וָנֶגְבָּה וְנִבְרֲכוּ בְךָ כָּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה וּבְזַרְעֶךָ. טווְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ וַהֲשִׁבֹתִיךָ אֶל הָאֲדָמָה הַזֹּאת כִּי לֹא אֶעֱזָבְךָ עַד אֲשֶׁר אִם עָשִׂיתִי אֵת אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי לָךְ.

 וַיִּיקַץ יַעֲקֹב מִשְּׁנָתוֹ וַיֹּאמֶר אָכֵן יֵשׁ יְהוָה בַּמָּקוֹם הַזֶּה וְאָנֹכִי לֹא יָדָעְתִּי. וַיִּירָא וַיֹּאמַר מַה נּוֹרָא הַמָּקוֹם הַזֶּה אֵין זֶה כִּי אִם בֵּית אֱלֹהִים וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם.

הנה כך נשמט ההקשר הטריטוריאלי של בני יעקב... הכנסייה אינה 'מתרשמת' מהצוואה שמוסר אלהים לעמו באשר לירושת הארץ. מבחינת הכנסייה הירושה איננה עלי אדמות. אפילו ירושלים של מטה איננה ירושה. היא הבסיס ממנו מעפילים בסולם לירושלים של מעלה.

סולם יעקב הוא הצלב!

רבים מפרשני הכנסייה עסקו במשמעותו של סולם יעקב – רוחנית ומיסטית, אולם נדמה לי שהפרשנות הנוצרית החדה ביותר לסולם יעקב -  נמצאת באמנות אשר בגולגותא...! עצם הסמיכות של ציורי שני הסולמות (סולם יעקב וסולם ההורדה מן הצלב) היא לכשעצמה הפרשנות:

בפרשנות זו יש סולם בכנסיית הקבר, אשר מזה מאות שנים מחבר שמיים וארץ... וסולם יעקב נועד להיות פרפיגורציה לסולם ההוא   ... הסולם הוא ישוע שעל הצלב, והסולם הוא הצלב בעצמו! ישוע מובן תאולוגית כמי שבא לעולם ע"מ לגשר בין אלהים ואדם. הוא ירד מן השמיים למות בשביל בני האדם, ועלה לשמיים - ועל כן הצלב שלו הוא הסולם המאפשר למאמינים להעפיל.

כאן מתאימה גם הפרשנות המקובלת לפסוק  ביוחנן א 51 וְעוֹד אָמַר לוֹ (ישוע לנתנאל): "אָמֵן אָמֵן אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם, אַתֶּם תִּרְאוּ אֶת הַשָּׁמַיִם פְּתוּחִים וּמַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עוֹלִים וְיוֹרְדִים עַל בֶּן־הָאָדָם."

כך או אחרת – למדנו שיש סולמות נוספים בכנסיית הקבר.
ברוך השם שיש לכם בחירה מאיזה סולם לרדת ועל איזה לעלות.

כל הצילומים מכנסיית הקבר באדיבות מרי ארמיל בוליו

היכן נמצא ציור זה בגולגותא?...
מוזמנים ליום ההשתלמות על ציורי וכתובות הגולגותא ביום שישי 29.3

השתלמות מיוחדת לקראת פסחא:

גולגותא מספרת את סיפור הגאולה הנוצרי

השתלמות עם יסכה הרני לכבוד הוצאת המדריך (הפרוספקט) לאמנות וכתובות בתקרת הגולגותא.

יום שישי, 29 במרץ
ההרצאה תתקיים במתחם SAXUM  באבו גוש.
חלקו השני של היום יוקדש להכרות עם האתר החדש והייחודי הזה.

ציון השנה השישית לבחירתו של האפיפיור פרנציסקוס הראשון

יש כל כך הרבה דברים טובים לאמר על האיש הזה, האפיפיור פרנציסקוס – למרות הצרות המתרגשות עליו מבית (הקרדינל PELL הולך לשש שנים מאסר על פשיעה מינית!!!)..
בשבוע שעבר כאשר אמר ש "אין לפחד מהאמת ומההיסטוריה", הוא התכוון באופן אותנטי שיפתח את הארכיון של ימי פיוס ה 12, האפיפיור של תקופת השואה, והאמת תצא לאור. שמחתי כמו רבים אחרים למרות שאני אישית מתה מפחד מהאמת ומההיסטוריה... כי למדתי מנסיון שמארכיונים פתוחים ניתן ללמוד דברים קשים שלא רציתי מעולם לשמוע... 
כן, בין הכנסייה ועם ישראל היו דברים קשים, וטוב שיש ארכיונים ששומרים את האמת של העבר. יחד עם זאת איננו חיים בארכיונים והתקווה טמונה בהווה ובעתיד. על כן האירוע של אמש, יום חמישי, 14/3/2019, היה מלבב ואופטימי.
הוזמנתי גם השנה לאירוע לחגיגת יום השנה לכהונתו של פרנציסקוס הראשון. האירוע התקיים בכנסיית סנט אנטוני ביפו, ובו נכחו ראש המסדר הפרנציסקני ופמליתו, הפטריארך הלטיני הקודם, מחליף הפטריארך הנוכחי, כהני דת קתולים לרוב, ייצוג רשמי של האורתודוכסים, נזירים ונזירות, אנשי משרדי הפנים והחוץ, השר לשיתוף פעולה אזורי צחי הנגבי וכמובן – שגריר הותיקן בישראל.

גם השנה התרגשתי לראות את שני הדגלים זה לצד זה, דגל ישראל ודגל הותיקן, כאשר מתנגן המנון 'התקוה', ושגריר הותיקן עומד לצד אישיות ישראלית כאילו הדבר הוא מובן מאליו. אז זהו, שבפרספקטיבה היסטורית זה משהו אחר, מרענן, מבטיח.מהצד הישראלי הגיע צחי הנגבי, אשר נאם נאום מזהיר (כל הכבוד למי שחיבר לו את הנאום!) ולסיום הנאומים וההמנונים – ביקש השגריר להרים כוסית לחיי הנשיא ריבלין (-לינק).

לחיים לנשיא, לחיים לשגריר הותיקן, לחיים לאפיפיור פרנציסקוס הראשון! הבה נמשיך לנבור בארכיונים ובמקביל - לצעוד קדימה!