בכל בריכה יש אובדן מים מסוים כתוצאה מאידוי.
לרוב מדובר על 1-2 ס"מ ליממה (10-20 ליטר לכל 1 מ"ר של שטח הפנים של הבריכה).
קצב איבוד המים בבריכה נקבע על ידי מס' גורמים:
טמפרטורת הסביבה – ככל שחם יותר, יהיה איבוד המים באידוי גדול יותר.
לחות יחסית- ככל שהלחות באוויר תהיה גבוהה יותר, יהיה איבוד המים קטן יותר.
רוח-ככל שהרוח חזקה יותר, איבוד מים באידוי יהיה גדול יותר.
כמות הצל – ככל שהבריכה תהיה מוצלת יותר, יהיה האידוי קטן יותר.
מפלי מים ומזרקות – אחד הגורמים העיקריים לאיבוד מים באידוי.
למעשה בימים אלו כאשר עומס החום עולה, האידוי גבוה יותר, אך במקומות עתירי לחות באוויר כגון מישור החוף יתמתן אידוי המים.
הטיפים של אטלנטיס לחסכון במים:
- הצללת הבריכה – פחות קרינת שמש, טמפ' מים נמוכה יותר ופחות אידוי.
- סגירת מזרקות - אפשרי במידה ויש מקור חמצון נוסף בבריכה כגון מפל.
- הנמכת גובה נפילת המים במפל- מפל גבוה ורחב=אידוי מוגבר, ככל שגובה המפל נמוך יותר יהיה פחות אידוי.
- ויתור על ריענוני מים - בבריכות וותיקות ויציבות, ניתן לוותר כליל על ריענוני מים (ריענון מים -החלפה חלקית של 20%)
- הוספת צמחי מים – צמחי מים סופחים חנקות מהמים ובכך מונעים את הצורך בריענון המים, בנוסף צמחי המים יוצרים צל רצוי על הבריכה.
- פיצוי מים בבריכה באמצעות מי המזגן - הדעות בעניין זה חלוקות אך לדעתי שווה ניסיון בעיקר אם קצב מילוי המים מהמזגן קרוב לקצב איבוד מי הבריכה כתוצאה מאידוי ואינו גורם להצפת הבריכה.
