בית לחם וכנסיית המולד לקראת קריסמס: תרגום שני פסיפסים.

לכבוד חג המולד והחזרת הרליק מהעריסה של ישוע לבית לחם, קבלו את תרגום הפסיפסים המשוחזרים מכנסיית המולד בבית לחם,

לקראת החגים הגדולים של בית לחם: חג המולד וחג ביקור המאגים (6.1), אביא מתנות כמו המאגים...

הראשונה שבהן, לפניכם בניוזלטר זה, היא תרגום שני הפסיפסים על הקיר הצפוני של כנסיית המולד. את הפסיפסים וכתובותיהן אתם רואים כל זמן שאתם עומדים בתור האינסופי לירידה למערת המולד... אז יהיה לכם זמן להסבירם, ואפילו להראות מילה או שתיים ביוונית – שגם מי שאינו בקיא בשפה יכול לקלוט. למילים מסוימות אלה יש חשיבות תאולוגית, ואפילו רלוונטיות דווקא בהקשר של מולד ישוע. הסבר יבוא.
המתנה הגדולה יותר, תינתן למורי הדרך ביום חג ביקור המאגים: כנס שאני מארגנת על כנסיית המולד, ביד בן צבי בירושלים, ב -  6.1.2020 בשעות אחה"צ והערב. רשמו כבר ביומנים שלכם:

יום עיון על כנסיית המולד - הגילויים, האמנות והמידע בעקבות שנים של רסטורציה.  

פרטים להרשמה יפורסמו בשבוע הבא.

עבודות הרסטורציה של השנים האחרונות בכנסיית המולד, חשפו צבעוניות בלתי רגילה של פסיפסי קירות וציורים על עמודי הכנסייה. כמו כן נחשפו פסיפסי רצפה חדשים ונערך שימור לדלת מהתקופה הצלבנית ועוד ועוד. על כל אלה תוכלו לשמוע בכנס ביד בן צבי בינואר הקרוב. האיור להלן ממחיש את האזור בו נמצאים פסיפסי הקיר הצפוני שאליהם אתייחס. הצילומים בהמשך מראים את הרסטורטורים בפעולה!

שתי כתובות בפסיפסים שעל הקיר הצפוני של כנסיית המולד: 

ממבחר הכינוסים שנערכו במאות הראשונות של התהוות הכנסייה הנוצרית בעולם הביזנטי, נבחרו מאות שנים מאוחר יותר (בתקופה הצלבנית), כמה להיות מונצחים על קיר הכנסייה. מבין אותם הפסיפסים של הכינוסים השונים, שרדו שניים באופן מרשים ביותר:

הכינוס של אנטיוכיה והכינוס של סרדיקה.  

המילה כִּנּוּס ביוונית, היא    ΣΥΝΟΔΟΣ- סִינוֹדוֹס או סִינוֹד. המילה מורכבת מ:
 תחילית – ΣYΝ (באותיות לטיניות – SYN) , שפירושה: 'ביחד' כמו-  SYNAGOGUE (ללכת ביחד),  SYNCHRONON (זמנים ביחד/ בו- זמני, "לסנכרן"...) או-  SYMPHONIA (צלילים ביחד). 
 המילה דֶּרֶךְ ביוונית, היא  ΟΔΟΣ - אוֹדוֹס (באותיות לטיניות – ODOS) . 

אם כן, המילה סִינוֹד פירושה 'דרך ביחד', והכוונה: כל התאולוגים והמאמינים צועדים באותה דרך אמונית! מטרת הכינוס היא ליצר אחידות דתית, צעידה משותפת של כלל הכנסייה באותם נתיבי אמונה.
בסינודים היו מחליטים איזו אמונה "כשרה" ואיזו לא, מי נחשב לתאולוג מהימן ואורתודוכסי ומי לתאולוג  שוגה ועל כן מסוכן לכנסייה. 
על המועצות הגדולות והכלל עולמיות, הנקראות "קונצילים אקומנים", המתוארות בקיר הדרומי, נסביר בפעם הבאה. אלו היו בקנה מידה גדול ודרמטי יותר. אבל הסינודים התקיימו בכל דור ודור, לפני ואחרי המועצות הגדולות, ע"מ לפתור בעיות ad hoc שעלו וצצו. 

המקרה של סינוד סרדיס/ סרדיקה הוא דוגמה לקשיים התאולוגיים
שהפכו לקשיים ממסדיים: 

הויכוח התאולוגי מול העולם האריאני היה אינטנסיבי ונוקב:  הגדרת דמותו של ישוע הייתה מוקד הסכסוך התאולוגי. האם בן תמותה, אדם נברא או אלהים בצלם אדם, אשר נולד למציאות האנושית אך אינו כאחד הברואים.

ידוע ומפורסם היה כהן הדת אריוס מאלכסנדריה. נוצרי מאמין, כהן אדוק, אך אבוי... עבורו, ישוע המשיח והגואל היה - בן תמותה אשר ברצון האלהים התעלה, השתנה וחבר לבורא עולם. גישתו של אריוס התקבלה ע"י רבים וטובים. הסכסוך לא היה בין חכמים לטפשים, או בין מאמינים לחסרי אמונה. הסכסוך קרע את האוכלוסיה של כהני הדת, של המאמינים ולפעמים את נפשו של אותו אדם, אשר התנדנד בין האפשרויות.  הקרדו שנקבע בניקאה הכריע, הבהיר וקבע חד משמעית:

יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ, בֵּן יָחִיד לֵאלֹהִים,

אֲשֶׁר נוֹלַד מִן הָאָב לִפְנֵי כָּל-הַדּוֹרוֹת.

אֵל מֵאֵל, אוֹר מֵאוֹר, אֵל אֱמֶת מֵאֵל אֱמֶת.

לֹא נִבְרָא כִּי אִם מוּלָד...

בפועל הסוגיה כלל לא נעלמה, והצורך בגינויים חוזרים נגד מאמיני השיטה האריאנית מעידים על עומק הסכסוך ועל המשכיותו ונוכחותו בכל קהילות הנוצרים.

בכנסיית המולד עולה השאלה על הגדרתו של היילוד במלוא חריפותה:

התינוק-אדם אשר נולד (ושהכל סביבו מעיד על מציאות קונקרטית: יולדת, לידה, תינוק מחותל, אבוס, מבקרים אשר רואים אותו בעיניהם 'הארציות') – האם הוא תינוק-אדם אלוהי או אנושי?

על קירות הכנסייה, החליט מי שהחליט לשים את ההכרזות של אותם הכינוסים, הכרזות המאשרות את התאולוגיה הראשית, האורתודוכסית. כאילו כאן ריססו על הקירות: "פה נולד אלהים"!!

כאשר הונחו הפסיפסים במאה ה– 12, נדמה שהויכוח עוד בער בעצמות, וכך בקשו להזכיר לנו שהצדק הוא עם האורתודוכסים!  והצודקים האורתודוכסים הם אלו אשר יושבים כעת על כס ההנהגה:

בכתובת של החלטות כינוס סרדיקה ( שנערך בשנת 347, 11 שנים אחרי מות קונסטנטינוס הגדול), מצויינים שלושה בישופים ותאולוגים חשובים אשר גורשו מכיסאותיהם בגלל כוחם של האריאנים: אתנסיוס מאלכסנדריה, מלטוס מאנטיוכיה ופאולוס מקונסטנטינופול. המקרה של אתנסיוס מאלכסנדריה מעניין במיוחד: האריאנים הצליחו לסלק מכסאו את אתנסיוס "הגדול' (כך הוא מכונה ע"י האורתודוכסים עד היום), אשר היה פטריארך אלכסנדריה וממנסחי ה'קרדו'/ 'אני מאמין'  (ובין היתר גם הביוגרף של הנזיר הראשון – אנטוניוס ממצרים, אשר מצויר על אחד מעמודי הכנסייה). המפלגה האריאנית באלכסנדריה גירשה אותו מכס הפטריארך למשך 18 שנים!! החזרתו מהגלות לכסאו, לאחר סילוק המפלגה האריאנית, הייתה נצחון לאורתודוכסיה והעובדה – היא מונצחת בכנסייה בפסיפס עד ימינו אלה.

המילים היווניות שתוכלו למצוא או להצביע עליהן:

1. שם העיר מעל הכתובת: סרדיקה (סרדיס)

2.    שתי המילים בשורה העליונה של הכתובת – "הגיה סינודוס", כלומר 'הכינוס הקדוש' 

   ΑΓΙΑ  ΣΥΝΟΔΟΣ= כינוס קדוש [ AGIA SYNODOS תעתיק לטיני ]
3.    המילה בשורה התחתונה של הכתובת, בצד ימין – "אריאנו" כלומר – 'אריאנים' (הכופרים הנקראים ע"ש אריוס). 

להלן תרגום הכתובת כולה:

 הפסיפס הבא, הצמוד לנ"ל, מתאר את סינוד אנטיוכיה.

שימו לב לשם העיר המתנוסס מעל הכתובת: אנטיוכיה   - Η ΑΝΤΙΟΧΕΙΑ  

 (האות - H משמשת כ- ה' הידיעה ואיננה חלק משם העיר. ביוונית לכל שם עצם יש תווית יידוע).

ANTIOCHIA (בתעתיק לטיני) 

אנטיוכיה הייתה עיר אדירה שאין להפריז בחשיבותה. פטרוס ופאולוס חיו בה, לימדו, דרשו והנהיגו את הקהילה במקום.  מזכירה לכם שדווקא שם, באנטיוכיה, כונו מאמיני ישוע לראשונה בהיסטוריה בשם: Christians  = משיחיים! (ראו ספר מעשי השליחים 11). לימים  צמחה באנטיוכיה נצרות מפוארת וכשלושים סינודים התקיימו בה במהלך המאות. (מי שטייל איתי לאנטיוכיה בסתיו האחרון, אולי לא התרשם... העיר נראת בימינו כמו עזה, אבל מוזיאון הפסיפסים שלה הוכיח לנו שהייתה זו עיר הלניסטית – רומית אדירה!) במאה השלישית ישב בה פאולוס מסמוסטה על כס ההנהגה של הקהילה האנטיוכית. הפוליטיקה הייתה בעוכריו, לא פחות מהויכוחים התאולוגיים של הקהילה הנוצרית. בין השנים 264 – 269 התקיימו שלושה כינוסים בעניינו של הבישוף פאולוס מסמוסטה. גישתו, אשר אפשר לכנותה 'קדם – אריאנית', גונתה, ואוזביוס מקיסריה הגדיל לעשות בהשמצותיו נגד האיש. במועצה האקומנית בניקאה בשנת 325 לספירה, שנים אחרי שהלך לעולמו, עוד מצאו צורך לגנות אותו, משום שתורתו המשיכה להכות גלים בעולם. בתקנה מספר 19 במועצת ניקאה נכתב שכל מי שנטבל בידיהם של "פאוליניסטים", נדרש להיטבל מחדש! 

הסינוד המוזכר כאן בפסיפס, התקיים במאה השלישית לספירה, לפני התמסדות הנצרות, והטקסט הלקוח ממנו מגנה את פאולוס ובעיקר את טענתו כביכול, שישוע היה "אדם פשוט", ובתרגום אחר - "בן תמותה". 

במשלוח הבא נתעמק בכתובות של הפסיפסים בקיר הצפוני. 

בינתיים אני מזמינה אתכם לרשום ביומנים את יום העיון על כנסיית המולד

שייערך ביד בן צבי ב- 6-1-2020,  בין השעות 16:30 - 20:30. 

השבוע הראשון של ADVENT, כלומר תקופת הציפייה לחג המולד, התחיל בקול ענות גבורה: הגעתה של פיסה מהעריסה של ישוע – מכנסיית סנטה מריה מג'ורה שברומא לבית לחם.

אני פונה אליכם לקראת חג האורות היהודי:
כמדי שנה, גם השנה אנו מבקשים מארחים עם רצון וסקרנות... לארח גויים להדלקת נרות חנוכה. מסורת זו של פתיחת הסלון היהודי להיות מקום של מפגש חם ומאיר, היא ובעיקר הזדמנות להראות לזולת מסורת והכנסת אורחים בבית יהודי. אנו מחפשים מארחים בירושלים וסביבותיה, ובינהם רצוי שיהיו גם צעירים וגם שומרי מסורת!   
אנא הרשמו בטבלה זו, ובהמשך נחבר אליכם את אותם התיירים/סטודנטים/אנשי דת המעוניינים להכיר ולפגוש יהודים בביתם ובחגם. אתם מוזמנים להפיץ לחברים וקרובים את דבר היוזמה ולהעביר אליהם את הלינק להרשמה. 

למעונינים לקבל עדכונים נוספים
מומלץ להצטרף לקבוצת הווטסאפ
 "מאגר המידע של יסכה הרני"